ספר העיתים ל״טSefer HaItim 39
א׳נחמיה ברי' דרב הונא בר חינלאי משכתיה שמעתא בשבת ושגג ונפיק חוץ לתחום א"ל רב חסדא לרב נחמן, נחמיה תלמידך שרוי בצער אמר לו עשה לו מחיצה של בנ"א ויכנס שנמצא כאילו הוא בתוך דיר או בתוך סהר שמותר להלך בו וקיי"ל שמחיצה שנעשית בשבת הויא מחיצה ורב נחמן כשמעתי' דשבת בבקעה, ודוקא שיצא בלא דעת אבל אם יצא לדעת לא, והנהו דעבדי מחיצה נמי בעינן דעבדי לה שלא לדעת אבל מעבד מחיצה לדעת אסור, וא"ת הא רב חסדא דעבד מחיצה לדעת הוה דא"ל רב נחמן זיל עשה לו מחיצה של בנ"א ויכנס, רב חסדא שלא מן המנין הוה שלא נמנה עמהן. ואסיקנא לעולם פשיטא לי' לרב חסדא דהלכתא כר"ג דשרי להלך בכולה ולא בעא אלא היכא דלא מלו גברי עד התחום וא"ל רב (חסדא) נחמן זיל עביד לי' מחיצה של בני אדם וילך נחמיה עד שיגיע בשתי אמות קרוב לתחומו ויכנס אלו שתי אמות בלא מחיצה כר' אליעזר דאמר מי שיצא חוץ לתחום שתי אמות יכנס שלש לא יכנס הנהו בני גננא דאעילו מיא במחיצה של בני אדם נגדינהו שמואל אמר אם אמרו שלא לדעת יאמרו לדעת הנהו זיקי דהוי שדיין בריסתקא דמחוזא בהדי דאתי רבא מפירקא עיילינהו ניהליה לשבתא אחריתא אסר להו דהוי לי' לדעת ואסור:
1