ספר העיתים נ״אSefer HaItim 51
א׳מתני' היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו ואם היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהם הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה, א"ר שמעון למה הדבר דומה לג' חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר וערבו שתים עם האמצעות היא מותרת עמהן והן מותרין עמה ושתים החיצונות אסורין זה עם זה, אמר רב יהודא אמר רב זו דברי ר' שמעון אבל חכמים אומרים רשות אחד משמשות עם שתי רשיות ואין שתי רשיות משתמשות עם רשות אחד כלומר האמצעות משמשות עם החיצונות ואין החיצונות משתמשות עם האמצעות, ושמואל אמר לדברי חכמים שלשתן אסורות, אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כר' שמעון, נמצא עכשיו דהאי דקאמר לעיל וחכ"א אין לו אלא ד"א קא מקשינן בגמרא חכמים היינו ת"ק דתנן מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ד"א דקא שמעינן דכל השובת שלא לדעת אין לו אלא ד"א ופריק רבא שמונה על שמונה איכא בינייהו והכין הוא פירושא דמתני' וחכ"א אין לו אלא ד"א לכל רוח שהן שמונה על שמונה משום דקאמר ר' יוחנן בן נורי דשובת שלא לדעת וישן יש לו אלפים אמה ועל האי מימרא קאמרי חכמים דאין לו אלא ד"א לכל רוח שהן ח' על ח', ופליגו נמי על ת"ק דמי שהוציאוהו דאמרי אין לו אלא ד"א בלבד, ופי' בירושלמי בירר עליו מבעוד יום וקידש עליו היום תשמעינה מן הדא לא יכנס דברי ר' מאיר ר' יהודא אומר יכנס, לא אדא איתאמרית אלא ארישא דפירקן מי שהוציאוהו גוים איתאמרת עלה א"ר בון מודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו, תנ"ה יש כאן ח' על ח' דברי ר' מאיר כלומר ד"א לכל רוח יש כאן ח' על ח', והאי דקאמר דהלכה כר' יוחנן בן נורי משום דהלכה כדברי המקל בערוב ה"מ להוליך גופו שיכול לילך אפי' עד אלפים אמה אבל לטלטל לא דקאמר אמר רבה מחלוקות להלך פי' אפי' ריב"נ לא התיר לו אלא להוליך אלפים אמה אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות בלחוד, נמצא שהשובת בשבת לדעת אפי' ישן כריב"נ במדברות מקום שאין שם לא עיר ולא מחיצה יש לו ד"א לטלטל שמותר לטלטל בהן ואם טלטל יותר הרי הוא חייב כמטלטל ברה"ר גמורה ויש לו אלפים אמה לכל רוח להלך כריב"נ ואם הלך יותר מאלפים חייב מלקות כיוצא חוץ לתחומו ואם שבת בעיר או במערה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה דת"ר שבת בעיר גדולה ואפי' באנטוכיא ובמערה אפי' מערת צדקיהו מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה, ואם שבת בבית או בחצר המוקפת לדירה מותר לטלטל בכל אותו בית או חצר ומהלך חוצה לה אלפים אמה אבל אם שבת בחצר גדולה הרבה שאינו מוקפת כהלכתה או במערה או בדיר או בסהר שאינן מוקפות כהלכתן או בכל דירה שתשמישה לאויר על הדין קאמר בפ"ק דרש רב נחמן משום רבינו שמואל חצר שתשמישה לאויר ואינה מוקפת שתי וערב אלא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי יחיד נותן לו בית סאתים שהן מאה אמה על חמשים אמה כי בית סאה חמשים על חמשים בית סאתים מאה על חמישים שהן שבעים אמה ושיריים כחצר המשכן דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ונקראת חצר והיו עמודים ועליהן קלעים כדרך הולכי מדברות וכל מילי דשבת ממשכן ילפינן לה הלכך יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להן בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן כל צורכן ואע"פ שהיא שתי בלא ערב וכן הלכה, אמר רב גידל אמר רב שלשה מותרין בשבע ואסורין בחמש ופירשה רב אשי הכי הוצרכו לשש כלומר לבית שש סאין סאתים לכל אחד ואחד והוקפו שבע מותרין שהרי לא נשאר פנוי אלא בית סאה, לא הוצרכו אלא לחמש והוקפו לשבע אפי' בחמש אסורין שהרי בית סאתים פנוי שאין צריך להן, ואקשי' ואלא הא דקתני וחכ"א אחד זה ואחד זה אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צורכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאדם וכיון שהן שלשה וכל אחד מהן יש לו בית סאתים הרי יש להן שש סאין ולא נשאר פנוי מאדם אלא סאה אחת ואמאי אמרת אסורין אפי' בחמש ופרקינן לאו פנוי דקתני מאדם אלא מכלים וכיון שלא הי' צריכין לכלים אלא חמש והוקפו לשבע הרי שנים פנוים מכלים ולפיכך אסורים אפי' בחמש דבטלה הקפתם, הי' שלשה והקיפו בית שש סאין וקנו שביתה ואח"כ מת אחד מהן הרי הן מותרין כמעיקרא ולא חיישינן לזה שמת ואם קנו שם שביתה ואח"כ נתוספו עליהן מ"ט שבת גורמת ולא דיורין:
1