ספר העיתים נ״גSefer HaItim 53
א׳מתני' אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה, ואית דגרסי בהולכה, ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח, עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכ"א מרובעת כטבלא מרובעת כדי שיהי' נשכר את הזויות זהו שאמרו העני מערב ברגליו ר' מאיר אומר אין לנו אלא עני ר' יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו, אמר רב נחמן מחלוקות במקומו דר' מאיר סבר עני אין עשיר לא ור' יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר, אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא אלמא קסבר רבי מאיר עיקר ערוב בפת, ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר רבי יהודה קתני לה, תניא כוותי' דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחומו ויאמר שביתתי במקום פלוני לפי שלא אמרו לערב ברגליו אלא למי שבא בדרך וחשכה לו דברי ר' מאיר, רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל, ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזהו עיקרו של עירוב, והתירו לו לבעל הבית לשלח עירובו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו להקל עליו וכו' אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא להא דרב נחמן, וקיי"ל כרב נחמן דתני' כוותי' ואף רב אשי מסייע לי' דאמר אף אנן נמי תנינא הלכך הלכתא כרב נחמן, מתני לי' ר' חייא בר אשי לחייא בר רב קמי' דרב אחד עני ואחד עשיר א"ל אתנייה הלכה כר' יהודה, אמר רמי בר חמא הרי אמרו שבת יש לו ד' אמות המניח עירובו יש לו ד' אמות או לא ופשט רבא יש לו מדתניא לא אמרו לערב בפת אלא להקל כלומר להניח עירובו בפת אלא להקל על העשיר מכלל שזה וזה שוין ואי אמרת המניח עירובו אין לו ד' אמות האי להקל הוא להחמיר הוא שהרי הפסיד ד' אמות אלא ש"מ יש לו ורמי בר חמא סבר הא ניחא לי' דלא נטרח:
1