ספר העיתים ע״וSefer HaItim 76
א׳בפרק חלון תנן בענין שתופי מבואות נתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע וסוגיא דשמעתא בגמרא אם האוכל מין אחד אפילו כולה מזכה וא"צ להודיע ואם שני מינין ונתמעט מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי האחר אבל בחצר שבמבוי אחד א"צ להודיע מ"ט דזכות היא וזכין לאדם שלא בפניו ובתשובה לגאון ז"ל פי' הא מתני' הכי ומתני' דנתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע אליבא דמ"ד אין מערבין לאדם אלא מדעתו קיימא וה"ק כגון שידעו בני מבוי שזה זיכה להן או שעירבו כל אחד ואחד משלו ונתמעט האוכל שעירבו בו ולא נשאר כשיעור שכשר להיות עירוב לכולן יכול אחד מהן להוסיף עליו אלא שצריך להקנותו ומה שמוסיף בזיכוי ע"י אחר אין צריך להודיע בראשונה מפני שכל אחד יסמוך ומדעתו עירבו לו מעיקרא וכשנתמעט האוכל ונשלם א"צ לדעתו אבל אם נתוספו עליהן אחרים יש לאחד מבני המבוי לזכות ע"י אחר ולערב לו אלא שצריך להודיעו כדי שיהא עירוב מדעתו ואמרינן עלה אמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן לפי שאין מערבין לאדם אלא מדעתו אר' יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערב לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו וקים לי' לרב חסדא דאפילו בחצר של מבוי אחד פליגו רבנן עליה דר' יהודה ובסוף פיסקא אוקימנא להא דתנן נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיעו אליבא דריב"ל דאמר כל מקום רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים בחצר שבין שני מבואות ולא קמא דריב"ל אלא בכולהו פליגו רבנן עליה משום דר' יוחנן אמר בד"א חלוקה היא ואעפ"כ הלכה בזו כר' יהודה דאמרינן עלה אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כר' יהודה, שמעינן מינה דליתא להא מתני' דנתמעט האוכל דקאמר מעיקרא ומזכה ומערב וא"צ להודיע מבעוד יום ולכשידע משחשיכה מותר הוא להכניס ולהוציא וההוא דטרינן ברישא לענין נתמעט האוכל במאי עסקינן אילימא שהי' האוכל ממין אחד מאי איריי' נתמעט אפילו כולה נמי מניח ומזכה וא"צ להודיע דמעיקרא כבר הודיע ואי בשני מינין אפילו בנתמעט נמי צריך להודיע ותירוצא איבעי' ממין אחד ולא שנא נתמעט כלומר שכלה לגמרי א"צ להודיע אבל היכא דכלה שני וצריך להודיע כיון דקיימי הלכתא וא"צ להודיע לא בראשונה ולא בשנייה בטיל לי' האי כוליה, וכמה היא שיעורו בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן ובזמן שהן מועטין כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד והכי פי' שאם הניח מזון שתי סעודות בין למרובין בין למועטין כשר ולא מיבעי' מועטין שהגיע לכל אחד חלק יפה דכשר אלא אפי' הי' מרובין כשאתה מחלק את מזון שתי סעודות עליהן אין מגיע לכל אחד מהן אפילו כגרוגרת כשר אבל אם לא רצה להניח מזון שתי סעודות אלא פחות מעט ראוי לשער אם כשאתה מחלקו מגיע לכל אחד מהן שיעור גרוגרת להוצאת שבת כשר ואם אין מגיע לכל אחד שיעור גרוגרת חייב להוסיף עד שיהא כשיעור הזה ופי' כהוצאת שבת שכן חייב על הוצאות אוכלין כגרוגרת, ואמר רב יהודא אמר שמואל דתריצה כמה הן מרובין מי"ח ואילך פי' לפום דאמר ולפום דפריש ר' יצחק ברי' דרב יחודא משמי' דרבא דאגב דוחקא דמילתא שמעינן שמזון שתי סעודות כשאתה מחלקן לא הויין י"ח גרוגרת לפיכך אם י"ח בנ"א הן אם בשתי סעודות מערב להן שפיר דמי אם בפחות אין יכול לפחות אלא כשיעור שאם יתחלק העירוב על כל אחד מעט גרוגרת כהוצאת שבת וכשאתה מחשב שתי סעודות לר' יוחנן בן ברוקה ור' שמעון שנותנין שיעור מן הקב כד הוית פחות מי"ח גרוגרת ואר' יוסי בד"א שצריך מזון שתי סעודות למרובין או כגרוגרות לכל אחד ואחד מן המועטין בתחילת העירוב, אבל מי שעירב כשיעור הזה הכשר לערב בו ונתמעט ונשתייר ממנו כל משהו כשר, והוו יודעין שזו ששנינו בהמביא לא אמרו לערב בחצרות אלא שלא לשכח את התינוקת, כך פי' כיון ששנינו כיצד משתתפין במבוי גמרנו את הדבר שכפי שורות הדין שאחר שעירבו שתופי מבואות מותרין בחצרות ולא היו צריכין לערב להן אלא אמרו חכמים שאע"פ שנשתתפו במבוי יערבו בחצרות כדי שלא לשכח את התינוקת כי ההוא דתנינן מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי כדי שלא תשתכח תורת התינוקת דברי ר' מאיר וחכ"א או מערבין או משתתפין ואמרינן עלה אמר רב גידל אמר רב ה"ק וחכ"א עירבו בחצר מותר כאן וכאן נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן ואמר רב יהודא אמר רב הלכה כר' מאיר ורב הונא אמר מנהג כר' מאיר ור' יוחנן אמר נהגו העם כר"מ אבל במקום שלא נשתתפו במבוי לא ולא אמרו לערב בחצרות אלא שלא לשכח התינוקת דלית מידי אחרינא למיסמך עליהו והתם טעמא משום סומכין על שיתוף כי ההיא דתנן שכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן וכאן מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצרות ואסורין במבוי שהמבוי לחצרות כחצר לבתים ואף הוו יודעין שהפונדק כחצר ולא כמבוי לחצרות ומשקל גרוגרת וזית וכותבת ושאר שיעורין במשקל כספים של ערביים אליבא דגאון זה וכבר כתבנו תשובה זו בהלכות חלה, ובתר דכתבינן האי ענינא דלעיל דכתב הגאון ר' יצחק בהלכות דיליה הלכך כד הויין שמונה סעודות בקב והקב יש בו ד' מאות זוז גדולים שהן ד' מאות דינרים נמצא הקב וכו' כל האי מימרא דכתבינן לעיל בתר הכי חזינן תשובה לגאון ר' יצחק דהדר ביה מהאי מימרא דכתב בהלכות ואלו תורף דבריו באותו תשובה ובפרק כיצד משתתפין תמצא האי מימרא והקב יש בו ד' מאות זוז ותמחוק להלן עד ת"ר ראשית עריסותיכם ותכתוב במקום המחק הכי זוז כייל מזון שתי סעודות מאה זוז כייל כל סעודה חמשים זוז קמח שבעין וחמשה זוזי במשקל ספרד: כמה היא שיעורו בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן בזמן שהן מועטין כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד, א"ר יוסי בד"א בתחילת עירוב אבל בשיורי הערוב כל שהו לא אמרו לערב בחצרות אלא שלא לשכח את התינוקת וכמה הן מרובין רב יהודא אמר שמואל מי"ח בני אדם ואילך ומ"ש י"ח דנקיט אמר רב יצחק ברי' דרב יהודא לדידי מפרשין לי מיניה דרבא כל שאלו מחלקין ואין כגרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין ואם לאו הן הן מועטין ואגב אורחא קמ"ל דשתי סעודות דידן הן י"ח גרוגרות:
1