ספר העיתים צ״חSefer HaItim 98
א׳מתני' היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכות עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהקפה ג' טפחים יש בו רוחב טפח, לחיים שאמרו גובהן יוד טפחים ורחבן ועביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, א"ר זירא היא בתוך מבוי ועקמומותיה חוץ למבוי היא בתוך כ' ועקמומותיה למעלה מכ' היא למטה מעשרה ועקמומותיה למעלה מעשרה רואין כל שאילו תנטל עקמומותיה אין בין זה לזה ג' אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת, ורחבן ועביין כל שהו וכמה כל שהו תני ר' חייא אפילו כחוט הסרבל תנא עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי, פי' אם בא לחצי מבוי הפנימי ועשה בו לחי והניח חצי החיצון בלא לחי יש לו להשתמש באותו חצי הפנימי מן הלחי ולפנים ומן הלחי ולחוץ אסור להשתמש דכמבוי בפני עצמו דמי, אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע ג' טפחים או שהפליגו מן הכותל ג' לא עשה ולא כלום ואפילו לרשב"ג דאמר אמרי' לבוד ה"מ למעלה אבל למטה כיון דהוי לי' כמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא, ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, אמר ר' יוסף אמר רב [יהודא] אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיים א"ל רב הונא בר חיננא בהילמי אמרית לן בלחיים לא אמרת לן, רב רחומאי מתני הכי אמר ר"י ברי' דרב שמואל בר שילת משמי' דרב אין הלכה כר"י לא בהילמי ולא בלחיים אמרו ליה אמרת אמר להו לא, אמר רב האלקים אמרה וגמירנא לה מיניה ומ"ט הדר בי' משום דר' יוסי נמקו עמו א"ל רבא בר רב חנן לאביי הלכתא מאי א"ל פוק חזי מה עמא דבר כלומר כרבנן נהוג עלמא ולא כר' יוסי, איתמר לחי העומד מאיליו אביי אמר הוי לחי רבא אמר לא הוי לחי היכא דלא סמכי עליה מאתמול כ"ע לא פליגי דלא הוי לחי כי פליגי היכא דסמכי עליה מאתמול אביי אמר הוי לחי דהא סמכינן עליה מאתמול רבא אמר לא הוי לחי דאע"ג דסמכינן עליה מאתמול כיון דלאו אדעתא דהכי עבדיה לא הוי לחי והלכה כאביי ביע"ל קג"ם והא חדא מינייהו, ובלחי בלחוד היא דפליגו אבל במחיצה העומדת מאליה דברי הכל הויא מחיצה:
1