ספר המכריע ס״דSefer HaMakhria 64
א׳גרסינן בקדושין בפרק עשרה יוחסין תנן האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן ואפילו שניהן מעידין על העובר שבמעיה ממזר הוא אינו נאמן רבי יהודה אומר נאמן.
1
ב׳שאלה זו נשאלתי אשר נשאלה כבר לפני חכם אחד שנולד לו בן והכניסו אביו לברית מילה ופירנסו וגידלו ולימדו תורה ולימדו אומנות והשיאו אשה והוליד בנים ובנות והבן עושה לאביו כל מצות המוטלות עליו מורא וכיבוד ופרנסה משלו עד שנעשה בן ארבעים שנה בחזקת כשרות והוליד בת והשיאו אותה ועדיין אביו ואמו קיימים זקן וזקנה זה עם זו ועכשיו באו אנשי' ואמרו שבפנינו אמר הזקן קודם נשואי בנו שפלוני זה אינו בנו ומאחרים נתעברה אמו יורונו רבותינו אם נאמנין העדים שאומרים שאביו פסלו או אינו נאמן האב לומר אינו ממני.
2
ג׳ואם תמצא לומר נאמן אם נכנס האב עכשיו לב"ד ואומר אותם דברים שאמרתי חוץ לבית דין בשעת כעס היו או שאמר לא אמרתי אמת נשמעין הדברי' שאמר עכשיו בבית דין אי לא או אם יש עדים אחרים שאומרי' בפנינו אמר קודם אותו הזמן זה הוא בני ודאי על איזה מהן נסמוך כללו של דבר מי שילדה אשתו בן יכול לומר אינו ממני ונאמן או לא.
3
ד׳ואותו החכם השיב אשר שאל בראשונה אם נאמן האב לומר פלוני זה אינו ממני ומאחרים נתעברה אמו והרי הוא ממזר בדבר זה נחלקו ר' יהודא וחכמים כדתנן בקדושין האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן ואפילו שניהם מעידים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנים.
4
ה׳ואינם נראין לי דבריו כלל ומה שהורה לעצמו הורה דכיון דכתב מר שעדיין אביו ואמו קיימים זקן וזקנה זה עם זו ואביו מחמת כעס אמר וחזר ואמר שמחמת כעס אמרתי מה שאמרתי נראים הדברים שאשתו מכחישתו ואומרת כי בנו הוא וממנו נתעברה ולא זינתה עם אחר וכל היכא דאשתו מכחישתו אע"פ שהאב לא חזר בו אלא עומד וצווח כי אינו בני ומאחר נתעברה נאמנת מדאמרינן לעיל בהאי פירקא ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי פירוש בלישנא דאמרינן ביבמות בפרק אלמנה איכא דאמרי בהא כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה ולא אמרינן כי היכי דאפקר נפשה גבי ארוס הכי מפקר נפשה אכולי עלמא והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי פירוש שיצאת מעוברת ולא נודע מי בא עליה והיא אומרת מארוסי נתעברתי והארוס אינו מודה לה ומכחישה שלא בא עליה ואין זה בנו.
5
ו׳ומסקינן מאי שתוקי דקאמר שמואל בדוקי שבודקין את אמו ואם אומרת מארוסי נתעברתי נאמנ' ואמרי כמאן כרבן גמליאל והא אמרה שמואל חדא זימנא דתנן היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי הוא מעובר' מנתין או ממזר עד שתביא ראיה לדבריה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. צריכא דאי מהתם הוה אמינא התם הוא דרוב כשרין אצלה אבל הכא דרוב פסולין אצלה אימא לא צריכא.
6
ז׳נמצא שחולקים בזה רב ושמואל דרב הוה עביד ליה ממזר מספק ואינה נאמנת האם להכחישו ושמואל הוה מאמין האם להכחישו כאבא שאול וכרבן גמליאל.
7
ח׳ובשלהי פרקא קמא דכתובות אמרי' ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אמרה מיניה והוא אמר אין מינאי אמר רב יוסף מאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל פירוש ועוד אפילו אם אין הארוס מודה לה הלכה כרבן גמליאל ויאמר היא נאמנת והלכה כמותו.
8
ט׳וכר' יוחנן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר אפילו בבתה וכי אמרה מאיש פלוני וכהן הוא אע"ג דאתא ההוא פלוני ואמר לא באתי עליה מעולם הוא נאמנת דאם איתא דהיכא דקא מכחיש לקולא מהימנא אם כן אמאי מהימין לה רבן גמליאל מסתמא יבא אותו פלוני ויאמר אם בא עליה הוא ואם לאו אלא ודאי אע"ג דהוה אתי ומכחיש לה היא נאמנת בין להכשיר עצמה בין להכשיר העובר. והכי נמי אע"ג דאמר ארוס לא באתי עליה מעולם היא נאמנת בין להכשיר עצמה בין להכשיר הולד. אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשר והאמר שמואל לרב יהודא שיננא הלכתא כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה וליטעמיך תיקשי לך הוא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא הא לכתחילה והא דיעבד והכא נמי כדיעבד דמי.
9
י׳הא לך בפירוש דרב יוסף מכשר ליה אע"ג דקאי ארוס ומכחיש לה ואמר דהיא נאמנת ואעג"ב דקיימא לן דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי הכא הלכה כשמואל משום דקאי כרבן גמליאל דהלכתא כוותיה וקאי נמי כאבא שאול דפסק רבא הלכתא כותיה בעשרה יוחסין ורב יוסף נמי סבירא ליה כותיה ואפילו רב לא פליג עליה דשמואל אלא גבי ארוסה דאסירא לארוס ויש לחוש דכי היכי דאפקר נפשה גבי ארוס אפקר נפשה לכולי עלמא אבל בנשואה אפי' רב מודה שאם אומר לה אינך מעוברת ממני והיא אומרת ממך אני מעוברת היא נאמנת דהלכה כרבן גמליאל וכאבא שאול ולא פליג רב אלא בארוסה והלכך אפילו אם תמצא לומר דבהא פליגי רבי יהודה וחכמים באומר בני זה ממזר הוא כגון שאומר לא נתעברה ממני דרבי יהודא אומר נאמנת וחכמים אומרים אינה נאמנת וקיימא לן בהא דהלכתא כרבי יהודא אתה צריך לפרש דלא מכחשא ליה אימיה כגון שמתה או שהלכה למדינת הים אבל אי קיימא קמן ומכחשה ליה אינו נאמן אלא היא נאמנת והבן כשר.
10
י״אאבל נראה בעיני דאילו אמר בני זה שאתם מחזקים בו שהוא בני אינו בני אלא מאחרים נתעברה אשתי וממזר הוא לא יאמר בזה רבי יהודה שהו' נאמן דדוקא על בניו האמינתו תורה ולא על מי שאינן בניו דהכי כתיב קרא כי תהיין לאיש שתי נשים וגו' כי את הבכור בן השנואה יכיר ובהא דריש רבי יהודא יכיר יכירנו לאחרים שהוא נאמן לומר זה בני בכורי ולא זה שאתם מוחזקין והוא נאמן להכחיש החזקה דעלמא שמוחזקין על אחר שהוא בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וחלוצה והוא הדין לעשותו ממזר וחכמים אומרים אינו נאמן לא לעשותו בכור ולהכחיש את החזקה שהיו מוחזקין על אחר ולא לעשותו חלל או ממזר. ודוקא על בניו האמינתו תורה אבל לא ליפסול אותם שאינן בניו.
11
י״בוהלכך כשאומר אשתי זינתה עם אחרים ואין זה בני לא היה מאמינו רבי יהודה לא מיבעייא אי קיימא אשתו ומכחשה ליה שאינו נאמן אלא אפילו לא קיימא אשתו ומכחשה ליה כגון שהלכה למדינת הים או שמתה אינו נאמן כיון שאינו בנו ומשום הכי פירש המורה האומר בני זה ממזר הוא כגון שהוא מודה כי הוא בנו אלא שבא על אחת מחייבי כריתות אבל אם אמר אשתי זינתה עם אחרים שאינו עושה אותו בנו אינו נאמן וזה הפתרון הוא נאה והוא הנכון והעיקר.
12
י״גומה שכתב עליו אותו החכם והדין פירושא לא נהירא לן מדקא מפרש בגמרא עלה מאי אפילו שניהם מודים לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא איהו דלא קים ליה אם נתעברה ממנו או מאחר אלא אפילו איהי דקים לה לא מהימנא.
13
י״דפירוש שהיא יודעת אם נתעברה ממנו או מאחר אלמא פירושא דמתניתין האומר בני זה ממזר הוא כגון שהוא אומר נתעברה מאחר והאי דאמר בני זה לא שיאמר כי הוא בנו אלא לפי שהוא בחזקת בנו וכל העולם קורין אותו בנו נקיט לה בהאי לישנא ורוצה לומר זה שאתם קורין בני ממזר הוא וסברי רבנן דאינו נאמן ואינו ממזר ורבי יהודה חולק עליהם ואומר דנאמן הוא לומר בני זה ממזר הוא ונתעברה מאשה אחרת.
14
ט״וואתה קיימתה פתרון המורה ואמרת פי' הגמרא כך הוא לא מיבעיא איהו דלא קים ליה כי שמא כמו שזינתה זאת האשה עמו שיש בה כרת כך זינתה עם איש אחר ואינו ממזר בין בא עליה בזנות בין בא עליה בקדושין דהא קדושין דידיה אינן קדושין שאין קדושין תופס' בחייבי כריתו' והויא לה פנויה ואותו הנכרי שבא עליה כבא על הפנויה דמי והולד כשר אלא אפילו איהי דקים לה שנתעברה מזה שחייב עליה כרת ולא מאחר עם כל זה לא מהימנא.
15
ט״זואדרבה לפתרון המורה תבא הסוגיא יותר טובה כי אותו הפירו' שמפרשים איך נאמר איהו דלא קים ליה דלא אפשר דקים ליה כגון שאומר יש לי זמן גדול שלא שמשתי מיטתי ואפשר שיודע שלא נתעברה ממנו דאיהי נמי דאמרינן דקים לה שהוא ממזר צריכין אנו לפרש שאומרת לא שימש מיטתו כל זה הזמן עד שנתעברתי ויודעת באמת שלא נתעברה מבעלה שאם היה בעלה משמש עמה אע"פ שבא עליה אדם אחר אינו ממזר דרוב בעילות אחר הבעל וכמו שאפשר דקים לה בענין זה כך אפשר דקים לה.
16
י״זאבל לפתרון המורה יבא בטוב שהוא אינו יודע אם אותה האשה נתעברה ממנו או מאחר שאע"פ שהוא יודע שבא עליה בודאי שמא גם אחר בא עליה ונתעברה ממנו ואינו ממזר אבל היא אפשר דקים לה שהוא ודאי ממזר שאומרת לא בא עלי אחר אלא זה שהוא בכרת כל מה שאמרת הכל כפתו' ופרח.
17
י״חומאי דאמרינן בפרק יש נוחלין דאומר על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן. ראיתי למקצת שמפרשים תינוק ממש קטן ובני' גדולי' וכשאומר שהתינוק הוא בכורו עושה הגדולים ממזרים שאינו בניו.
18
י״טואינו נראה לי כלל שכבר הוכחתי שהאשה נאמנת לומר מפלוני נתעברתי ואע"ג דקאי אותו פלוני ומכחיש לה והכא נמי אם אמר בעל דהך בני לאו מינאי אינון אלא זינתה עם אחרים והיא אמרה מיניה איהי מהימנא ועד כאן לא פליגי רב ושמואל אלא בארוסה אבל בנשוא' גם רב מודה דאיהי מהימנ' כדפרישית הלכך אין לפרש תינוק בין הבנים אלא תינוק גדול קצת כמו תינוקות של בית רבן והבנים כמו בן קטנים ויש לך נער שנראה קטן מחבירו מפני שהוא גוץ בגופו ובאיבריו והוא גדול ממנו בשנים ובכי האי גוונא אמרינן דהוא נאמן ואע"פ שהיינו מוחזקין עליו שהוא קטן מהם אומר רבי יהודה שהאב נאמן לעשותו בכור ולהכחיש החזקה כך פירשו כל המפרשים רבינו שמואל ורבינו יוסף בן מג"ש ורבינו שלמה הספרדי זכרונם לברכה שהוא נאמן להכחיש החזקה שהיינו מוחזקין אבל על דבר ברור שיעשה הקטן בכור והגדול ממנו ממזר אין אחד מהם שפירש כך.
19
כ׳ואילו היה כן שהיה רבי יהודה מאמינו לעשות הקטן בכור והגדול ממזר היכי שייך למימר וכשם שאדם נאמן לומר זה בני בכורי כך הוא נאמן לומר זה בן גרושה וחלוצה השתא לעשותו ממזר נאמן לעשותו חלל לא כל שכן אלא לאו שמע מינה כשמעיד על בנו שהוא בכור אינו עושה האחרים ממזר אלא לבד שהוא מכחיש החזקה אבל מ"מ בניו הם אלא שזה גדול באיברים וזה גדול בשנים.
20