ספר המכריע פ״דSefer HaMakhria 84
א׳גרסינן בפרק הקומץ בתרא הא דעפיצן והא דלא עפיצן מכאן מוכח דאע"ג דלא עפיצן כשרים לספר תורה וכן לתפילין ולמזוזה וכן הקלפין שלנו העשוין בסיד שכך הוא יפה תיקון הסיד שלנו כמו תיקון העפצים שלהם והם נקראים קלפים והמעופצין נקראים גוילים וכמו שהגוי' אינו יכול להזדייף כך הקלף אינו יכול להזדייף ויקרא הקלף ספר כמו בגויל ומאי דאמרינן בפרק השותפין שאלו את רבי שיעור ספר תורה בכמה אמר להם בגויל ששה טפחים בקלף אינו יודע.
1
ב׳הגוילים פירושו מעופץ והקלף פירושו העשוי בסיד כשלנו ולמה נקרא שמו קלף מפני שמסירין קליפה מעליו מצד השיער והוא הנקרא דוכסוסטוס כמו שאני עתיד לבאר ואותו הנשאר על המיתוח יקרא קלף בעבור שנקלף אבל הגויל אין דרכו להקלף מצד הבשר אינו מועיל לכתיבה כי אם צד השיער אבל הקלף הצד הנאה שלו הוא צד הבשר ובגויל שהיא עב שיעורו ששה טפחים ובקלף שהוא דק מפני שהוסרה קליפתו אמר אינו יודע.
2
ג׳ואין לפרש מאי דאמרינן הא דלא עפיצן שאינו מדבר על הקלפים שלנו העשוים בסיד אלא על הגוילים מעופצים מדבר שהם משימים אותם בקמח ואחרי כן מעבדין אותם בעפצים ובא לומר לך שבין המעופצי' בין שאינם מעופצין אלא עשויין בקמח בלבד הם כשרים.
3
ד׳זה לא יתכן כי אותם העשויים בקמח ואינם מעובדים בעפצים יקראו דיפתרא והם פסולין לספר תורה דתנן בפרק הקורא את המגילה למפרע היתה כתובה בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית ובספר ובדיו ומפרש בגמרא דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו אשורי' שנ' ככתבם וכלשונם על הספר בדיו אמר רבא אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא ותכתוב אסתר המלכה וכתיב התם ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו.
4
ה׳פירוש והדיפתרא שהוא מליח וקמיח ולא עפיץ ולא תקרא ספר הלכך פסולה למגילה וכיון שהיא פסולה למגילה כל שכן לספר תורה דכתיב ביה ספר.
5
ו׳ובפרק המביא גט תניין תנן רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבין לא על הנייר מחוק ולא על הדיפתרא מפני שיכול להזדייף וחכמים מכשירין פי' נייר מחוק יוכל להזדייף וכן הדיפתרא מפני שאינה מעופצת והלכך פסילי תנא קמא וחכמים דהיינו רבי אלעזר דמצריך עידי מסירה וליכא למיחש לזייופא מכשר.
6
ז׳ואמרינן בגמרא אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא שלשה עורות הן מצה חיפה ודיפתרא מצה כמשמעו דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כתני רב שמואל בר יהודה מצה כדי לצרור בה משקולת קטנה וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא. חיפה מליח ולא קמיח ולא עפיץ למאי הלכת' להוצא' שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע. דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו לכתו' עליו גיטי נשים.
7
ח׳פירוש אליבא דרבי אלעזר דמכשר אע"פ שיכולה להזדייף אבל אי עפיץ הוה ליה ספר גמור ולא יקרא עור ושיעורו כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין כדתנן קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין וכך הוא הקלף העשוי בסיד ספר חשוב כמו הגויל מעופץ ואיתא להאי שיטה בשבת בפרק המוציא מכל זה למדנו שהדיפתרא שהוא מליח וקמיח ולא עפיץ שאינה נקראת ספר והיא יכולה להזדייף ואינה כשרה אלא לגט ואליבא דר' מאיר אם כן הא דאמרינן הא דלא עפיצן בעל כרחנו אינו מדבר אלא באלה הקלפים שלנו העשוים בסיד שהן כשרין לספר תורה כמו הגוילין המעופצים.
8
ט׳והכי גרסינן בירושלמי בפרקא קמא דמגילה אין עושים יריעה פחות משלשה דפים ולא יתר על שמונה הדא דתימר בתחלה אבל בסוף אפילו כל שהוא ובקלפים לא נתנו בו חכמים שיעור וצריך שיהא כותב על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום נחושתו.
9
י׳פירוש הצד התחתון הסמוך לבשר קורא נחושתו ואם שינה פסול לא יהא אלא כותבו חציו על העור.
10
י״אפירוש הגויל קורא עור וחציו על הקלף אבל כותב הוא חציו על עור חיה טהורה וחציו על עור בהמה טהורה אלמא כותבין ספר בין על הגויל בין על הקלף.
11
י״בוכך כתב גם רבינו אליעזר זצוק"ל בספר יראים שמעתי מפי רבי דלא מצריך תלמודא עפיץ אלא לעיבוד שלהם שהוא במליח וקמיח אבל עיבוד שלנו שהוא בסיד וחזק עיבודו לא מצרכי' עפיץ ומקרי ספר בלא עפיץ.
12
י״גוראיה לדבריו מביא ממאי דאמרינן הכא הא דעפיצן הא דלא עפיצן וכולה שמעתא מיירי במזוזה וס"ת אלמא יש עיבוד כשר בלא עפיצן וכך מצאתי כתו' בתשובת הגאונים נקרא בלשון ערבי דק והוא עשוי בסיד הוא הנקרא קלף בתלמוד ועושין ממנו ספר תורה וראיתי שהשיבו לאותן שאין להם מי שיודע לעשות גוילים או דק ומצאו דק שבא ממקום רחוק אם יש להם רשות לכתוב באותו דק ספר תורה דלא מיעבד לשם ספר תורה אי לא.
13
י״דואמרו כי זה הדק קורא רב משה גאון דמתא מחסיא קלף והוא מליח ולא קמיח ולא עפיץ ואם יש לכם יכולת להחזיר את יריעות הדק לבית המיתוח ולהעבי' עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה מכאן מתברר כי זה הדק הוא עשוי בסיד ורבינו מנשה גאון קורא לו קלף והן הן קלפים שלנו העשויים בסיד.
14
ט״וובכמה מקומות מצינו כתוב שספר תורה כשר לכותבו על הקלף כמו שכשר לכותבו על הגויל חדא ההיא דרבי דכתבינן לעיל שאמר בגויל ו' טפחים ובקלף אינו יודע אלמא כתבי ספר תורה על הקלף. ועוד מן הירושלמי שכתבנו. ועוד דאמרינן בשבת בפרק המוציא יין תנא ר' מנשה כתבה על הנייר ועל המטלת פסולה על הקלף ועל הגויל ועל דוכסוסטוס כשרה. ומוקמינן לה התם כי תניא ההיא בספר תורה.
15
ט״זמכל הני מוכיח שכותבין ספר תורה בין על הגויל בין על הקלף ובלא ספק הקלף יקרא העשוי בסיד ומי שמפרש שהקלף הוא מעובד אינו אומר כלום.
16
י״זופירש המורה נייר של עשבים גויל מעובד בעפצים. וכך פירש גם במגילה דאמרי נייר מחקא ואמר מן העשבים והוא עשוי על ידי דבק. אבל רבינו נתן זצוק"ל פירש בערוך שהנייר הוא חיפה והוא מחקא. ופתרון המורה נראה לי עיקר שהחיפה הוא דמליח ולא קמיח ולא עפיץ והיאך מועיל לכתיבה כלל.
17
י״חובפרק המוציא יין תנן נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון אלמא שמועיל לכתיבה.
18
י״טובפרק המביא תניין תנן רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבים לא על הנייר מחוק ועל הדיפתרא מפני שיכול להזדיי' דמשמע דוקא נייר מחוק יכול להזדייף אבל נייר שאינו מחוק אינו יכול להזדייף וכותבים עליו את הגט והחיפה הוא עור גמור והיאך יועיל לכתיבה ולגבי שבת כל דבר שיערו חכמים אותו בדבר שהוא עשוי לכך והיאך היו משערין החיפה לכתוב עליו וקשר של מוכסין דלאו לכתיבה קאי אלא ודאי הדבר ברור שנייר הוא זה הבא מארץ ישמעאל אבל אינו נעשה מעשבים כדפירש המורה אלא מבלאי בגדים וחבלים עושין אותו והוא חלק ונאה לכתיבה ואינו יכול להזדיי' שלא יהא המחק ניכר בו אך אם הי' כתוב ונמחק כדתנן בגיטין לא על הנייר מחוק מפני שיכול להזדייף והגיטין והשטרות דלא בעי ספר אלא כתב שאינו יכול להזדייף בלחוד כותבים על הנייר שאינו מחוק אבל ספר תורה ומגילה הצריכים ספר אין כותבים אותם על הנייר אע"פ שאינו מחוק דנהי שאינו יכול להזדייף ספר מיהא לא מיקרי מפני שאינו בר קיימא ואינו חזק והוא נימס כמים ולא יקרא ספר אלא העשוי מעור בהמה.
19