ספר המדות, צדיק, חלק שניSefer HaMiddot, A Righteous Person, Part II

א׳א. עַל יְדֵי סִפּוּרי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים מַמְשִׁיכִין אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם וְדוֹחֶה הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ וְצָרוֹת מִן הָעוֹלָם.

ב׳ב. גַּם זוֹכֶה לִבְגָדִים נָאִים.

ג׳ג. בְּשִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עַל הַמִּתְאַבְּלִים עָלָיו מֵאוֹר הַגָּנוּז מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

ד׳ד. אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ, שֶׁהָאָדָם הוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה וּבוֹ תָּלוּי כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה, מוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה.

ה׳ה. כָּל אָדָם מְצֻיָּר בְּזִּיו פָּנָיו גַּן עֵדֶן שֶׁלּוֹ.

ו׳ו. עַל פִּי רֹב הַיְּרֵאִים פַּרְנָסָתָם בָּא עַל יְדֵי טִלְטוּלִים.

ז׳ז. לִפְעָמִים הַצַּדִּיק בָּא. לַטִּלְטוּלִים, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לְעוֹלָם הַבָּא יִזְכֹּר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ טוֹבוֹת לְאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת.

ח׳ח. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֵׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, הוּא יוֹדֵעַ כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁיִּהְיוּ.

ט׳ט. מִי שֶׁמַּצְדִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת, כָּל חֲפָצָיו נַעֲשִׂים בְּלִי שׁוּם מוֹנֵעַ.

י׳י. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נֶחֱלָשׁ כֹּחוֹ, שֶׁאֵין יָכֹל לַעֲשׂוֹת רָצוֹן קוֹנוֹ כְּמִקֹּדֶם, יֵדַע, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה עוֹד, שֶׁיּוֹרֶה דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה לָרְשָׁעִים.

י״איא. עִקֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הוּא כְּשֶׁהַדִּין נִמְתָּק, הַיְנוּ: עַל יְדֵי אַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

י״ביב. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפַּרְסְמִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁים נִגּוּנִים בָּעוֹלָם.

י״גיג. מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּינָיו אֵינָם בְּטֵלִים, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם.

י״דיד. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.

ט״וטו. אֵלּוּ הַמְּקֹרָבִים לִירֵאֵי הַשֵּׁם גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וְלָדַעַת.

ט״זטז. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִתְעַשֵּׁר עַל יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בַּתְּשׁוּבָה.

י״זיז. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שׂוֹנְאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שׂוֹנְאִים אֵין יָכֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. יֵשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם וְאֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.

י״חיח. יֵשׁ שֵׁנִי צַדִּיקִים שֶׁאֶחָד דִּבּוּרָיו הֵם כַּחֲרִישָׁה, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו כִּקְצִירָה, אוֹ אֶחָד, דְּבָרָיו כַּהֲקָמַת הַבְּרִית לַזִּוּוּג, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו הֵם הַמַּמְשִׁיכִין אֶת הַזֶּרַע וּמְהַוִּים אֶת הַוָּלָד בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ. בְּכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין שֵׁנִי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ אַל יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל הַמְּכֻוָּן.

י״טיט. כְּשֶׁהוֹלְכִים עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים צָרִיךְ לַזֶּה זְכוּת שֶׁיּוּכַל לֶאֱסֹף רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לַקֶּבֶר, שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ הוּא חַי, כִּי אִם אֵין זְכוּת, אֲזַי רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ עוֹלִים לְמַעְלָה לְתוֹךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים.

כ׳כ. עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בַּמַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, כְּלוֹמַר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וְסִימָן לַדָּבָר: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וכו', וְאֵלֶּה שֵׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכו', גְּזֵרָה שָׁוָה.

כ״אכא. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טָעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל נַעֲשָׂה אוֹתוֹ. הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנָּ"ל.