ספר המדות, דעת, חלק ראשוןSefer HaMiddot, Knowledge of God, Part I

א׳א. פְּעָמִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עַל הָאָדָם דְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁיָּבִין מֵהַדְּבָרִים רַחֲמָנוּתוֹ וֶאֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ב׳ב. מִי שֶׁמּחוֹ מְבֻלְבָּל, יִהְיֶה רָגִיל בִּתְפִלַּת חֲבַקּוּק הַנָּבִיא.

ג׳ג. גַּם לִמּוּד שַׁ"ךְ [שִׂפְתֵי־כהֵן] סְגֻלָּה לָזֶה גַּם אֲכִילַת חִטִּים.

ד׳ד. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מוֹלִידִין טֶבַע בָּאָדָם לְפִי טִבְעָם.

ה׳ה. טַעַם דָּגָן מֵבִיא דַּעַת לָאָדָם.

ו׳ו. חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין.

ז׳ז. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת אֵין הַדַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת.

ח׳ח. אָדָם מִצְטַעֵר מִדָּבָר, הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם יוֹתֵר מֵהַצַּעַר, שֶׁמְּצַעֵר מֵהַיְדִיעָה.

ט׳ט. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים, זוֹכֶה לַהֲבָנָה.

י׳י. עַל־יְדֵי פַּת שַׁחֲרִית נִתְחַכֵּם.

י״איא. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה נְבוּאָתוֹ עַל נָבִיא שֶׁל שְׁלִיחוּת בְּהֶפְסֵק, אֲפִלּוּ אֵינוֹ חָכָם.

י״ביב. הַחֲכָמִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין בְּשֵׂכֶל הַטֶּבַע לְהַשִּׂיג.

י״גיג. הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים.

י״דיד. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר, יִפְתַּח סֵפֶר וְיָבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

ט״וטו. שֶׁמֶן־זַיִת מְפַקֵּחַ הַלֵּב.

ט״זטז. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, נַעֲשֲׂה מַשְׂכִּיל.

י״זיז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם בְּדַעַת גָּדוֹל.

י״חיח. עַל־יְדֵי יִרְאָה תִּזְכֶּה לְדַעַת.

י״טיט. עַל־יְדֵי הַכָּרַת צַדִּיקִים תִּזְכֶּה לְבִינָה וָדַעַת.

כ׳כ. מִי שֶׁהוּא הַצְנֵעַ־לֶכֶת – מַחְשְׁבוֹתָיו צְלוּלִים.

כ״אכא. מַה שֶּׁרוֹאָה עַיִן, יוֹתֵר נָקֵל לְהָבִין אוֹתוֹ הַדָּבָר.

כ״בכב. מִי שֶׁיִּשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִבִּשּׁוּלֵי עַכּוּ"ם וּמִנֶּסֶךְ, זוֹכֶה לְחָכְמָה וּמֵבִין בְּכָל סֵפֶר.

כ״גכג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, לא יִזְכֶּה לְהָבִין מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַכּל.

כ״דכד. כְּשֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לְךָ דַּעַת.

כ״הכה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שׁוּם הֶזֵּק, יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ שֶׁפָּגַמְתָּ בַּדַּעַת.

כ״וכו. מִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְרוֹמֵם בִּמְהֵרָה אֵיזֶהוּ הִתְרוֹמְמוּת.

כ״זכז. כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּכָל לֵב, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִבּוֹ לָדַעַת תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ.

כ״חכח. מִי שֶׁלּא תִּקֵּן עֲווֹנוֹתָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

כ״טכט. עַל־יְדֵי אֱמֶת תִּזְכֶּה לָדַעַת דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.

ל׳ל. גַּם עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.

ל״אלא. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עִם צַדִּיקִים, תִּזְכֶּה לָדַעַת, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵן תְּפִלָּה הֵן אֲכִילָה הֵן שְׁאָר תַּעֲנוּגִים כֻּלָּם הֵם דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.

ל״בלב. עַל־יְדֵי רִנָּה שֶׁל שִׂמְחָה תִּהְיֶה בַּר־דַּעַת.

ל״גלג. מִי שֶׁמְּשַׁלְּמִין לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם עָלָיו וְנוֹתֵן לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

ל״דלד. לְפִי הַגְדָּלַת מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל אָדָם כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מחַ גָּדוֹל.