ספר האורה, חלק א י״דSefer HaOrah, Part I 14
א׳[יד] דין שלא להאריך בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות.
אם תאמר הואיל ואמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא בשלש אחרונות, היכי מצינו למימר זכרנו לחיים במגן, ובהודאה, וכתוב לחיים, ובשים שלום בספר חיים, דהני מילי תחנוני אינון, תירוצא דמילתא כי אמר רב יהודה לא אמר אלא ביחיד, שאין לו לבקש דבר הצורך לו, כגון חולה או פרנסה בשלש ראשונות, ודוקא קאמר לא ישאל, ולא קאמר אין שואלין, אבל צרכי צבור כגון זכרנו, וכתוב לחיים שכל ישראל צריכין לה, שואלין שעה צריכה לכך מותר:
אם תאמר הואיל ואמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא בשלש אחרונות, היכי מצינו למימר זכרנו לחיים במגן, ובהודאה, וכתוב לחיים, ובשים שלום בספר חיים, דהני מילי תחנוני אינון, תירוצא דמילתא כי אמר רב יהודה לא אמר אלא ביחיד, שאין לו לבקש דבר הצורך לו, כגון חולה או פרנסה בשלש ראשונות, ודוקא קאמר לא ישאל, ולא קאמר אין שואלין, אבל צרכי צבור כגון זכרנו, וכתוב לחיים שכל ישראל צריכין לה, שואלין שעה צריכה לכך מותר:
1
