ספר האורה, חלק א ב׳Sefer HaOrah, Part I 2
א׳[ב] דין בעל קרי.
והאידנא נהגו עלמא בבעל קרי בתשעה קבין אבל ברחיצה, בין ביום הכפורים בין בחול, והני מילי לתפילה, דצריך רחיצה בתשעה קבין, אבל לדברי תורה לא צריך רחיצה, בנהוג עלמא כרבי יהודא בן בתירא. ולא צריך לברוכי על הטבילה, דרחיצה תשעה קבין לא אשכחן דאיקרי טבילה, ועל רחיצה נמי לא [מברך דלא] אשכחן רחיצה בזמן הזה, הילכך לא מברך עליה, דאינה מצוה בזמן הזה, [דהא] אית לן שאר טומאות טובא, היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יהא מפסיק, אלא מקצר ועולה:
והאידנא נהגו עלמא בבעל קרי בתשעה קבין אבל ברחיצה, בין ביום הכפורים בין בחול, והני מילי לתפילה, דצריך רחיצה בתשעה קבין, אבל לדברי תורה לא צריך רחיצה, בנהוג עלמא כרבי יהודא בן בתירא. ולא צריך לברוכי על הטבילה, דרחיצה תשעה קבין לא אשכחן דאיקרי טבילה, ועל רחיצה נמי לא [מברך דלא] אשכחן רחיצה בזמן הזה, הילכך לא מברך עליה, דאינה מצוה בזמן הזה, [דהא] אית לן שאר טומאות טובא, היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יהא מפסיק, אלא מקצר ועולה:
1