ספר האורה, חלק א ל״זSefer HaOrah, Part I 37
א׳[לז] דין מצא ציבור שמתפללין [ימתין].
הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין. צריך להמתין עד דעני קדושה ועני אמן דהאל הקדוש, וכן נמי דהודאה ומנהגא דרבנן דכד עייל איניש לבי כנישתא וקא מצלי ציבורא בלחש ואינו יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח צבור לקדיש, ימתין עד דמסיימין, וכד פותח שליחא דציבורא, מתחיל הוא ואומר ה' שפתי תפתח, ואומר בהדי שליחא דציבורא מילתא מילתא בלחשא, ואומר קדושה בהדי [צבורא], וגמר צלותא, ושפיר דמי למיעבד הכי דלית [בה] הפסקה, דכי אמור רבנן אם יכול להתחיל ולגמור, היכא דאתחיל מקמי דאתחיל שליחא דציבורא, אבל כד מתחיל [בהדי] שליחא דציבורא שפיר:
הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין. צריך להמתין עד דעני קדושה ועני אמן דהאל הקדוש, וכן נמי דהודאה ומנהגא דרבנן דכד עייל איניש לבי כנישתא וקא מצלי ציבורא בלחש ואינו יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח צבור לקדיש, ימתין עד דמסיימין, וכד פותח שליחא דציבורא, מתחיל הוא ואומר ה' שפתי תפתח, ואומר בהדי שליחא דציבורא מילתא מילתא בלחשא, ואומר קדושה בהדי [צבורא], וגמר צלותא, ושפיר דמי למיעבד הכי דלית [בה] הפסקה, דכי אמור רבנן אם יכול להתחיל ולגמור, היכא דאתחיל מקמי דאתחיל שליחא דציבורא, אבל כד מתחיל [בהדי] שליחא דציבורא שפיר:
1
ב׳סליקו ברכות ותפילות:
2
ג׳[לז*] הלכות נטילת ידים והמוציא והזימון.
כד בעי אינש למברך אריפתא, צריך ליטול את ידיו, ואחר כך ליקבע סעודתיה, ואפילו חולין צריכין נטילת ידים, דתניא נוטלין לידים לחולין ולמעשר, וכל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, ובר נדוי הוא, וזה אחד משלשה דברים המביאים את האדם לידי עניות. וכד משי ידיה צריך לנגבינהו שפיר, וכשיטול ידיו מברך על נטילת ידים:
כד בעי אינש למברך אריפתא, צריך ליטול את ידיו, ואחר כך ליקבע סעודתיה, ואפילו חולין צריכין נטילת ידים, דתניא נוטלין לידים לחולין ולמעשר, וכל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, ובר נדוי הוא, וזה אחד משלשה דברים המביאים את האדם לידי עניות. וכד משי ידיה צריך לנגבינהו שפיר, וכשיטול ידיו מברך על נטילת ידים:
3