ספר האורה, חלק א ס״זSefer HaOrah, Part I 67
א׳[סז] הלכות מגילה ופורים.
מגלה נקראת וכו' חכמים אומרים בזמן הזה, [הואיל ומסתכלים בה] הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה כדי לחלק להם מעות פורים, אין קורין אותה אלא בזמנה בארבעה עשר ומוקפין חומה מימות יהושע בן נון בחמשה עשר:
מגלה נקראת וכו' חכמים אומרים בזמן הזה, [הואיל ומסתכלים בה] הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה כדי לחלק להם מעות פורים, אין קורין אותה אלא בזמנה בארבעה עשר ומוקפין חומה מימות יהושע בן נון בחמשה עשר:
1
ב׳פורים שחל להיות בשבת קורין באחד בשבת מגלה בזמנה בארבעה עשר ביחיד יחיד קורא ומברך לפניה ולאחריה שלא בזמנה כגון י"א י"ב וי"ג בעשרה מברך לפניה ולאחריה [פחות מעשרה קורא אותה ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה] אמר רב מגלה נקראת ספר ונקראת אגרת, נקרא ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה לקרות בה בצבור ולברך עליה, ונקראת אגרת דאם הטיל בה שלשה חוטי גידים כשירה שתים בשני קצות היריעה ואחת באמצע ובלבד שיהיו משולשים בשתי הקצוות ובאמצע שיכניס שלשה פעמים המחט, הלכך אם אינה תפורה בגידים כלל אסור לקרות בה בציבור ולברך עליה, ואם תפרה בחוטי פשתן ויש בה שלשה חוטי גידים משולשים מכשירין אותה וכשירה בציבור, ולברך עליה לפניה ולאחריה, לפניה על מקרא מגילה, ושעשה נסים ושהחיינו, ולאחריו מברך האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו וחותם ברוך אתה ה' האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
2
ג׳קראה למפרע לא יצא סירוסין לא יצא, כגון שקורא הפסוק מסופו לראשו, ולכך לא יצא פירוש אחר סירוסין שקורא פסוק אחד ומניח אחד, סירוגין יצא כגון שקורא מעט ושוהה מעט, וחוזר וקורא ושוהה עד שהוא קורא את כולה יצא ואית דמפרשי למפרע שקורא פסוק אחרון ואחד שלפניו עד ויהי בימי אחשורוש:
3
ד׳עשרת בני המן צריך למימרינהו בנשימה אחת:
4
ה׳והשומע מגלה מפי הקורא צריך לכוון את לבו וישמע את כולה, ולא יפסוק בדברים אחרים, וצריך שיכוון שומע ומשמיע, אבל שליח צבור הקורא את המגילה ונכנס אחד בתחילתו ונתכוון יצא ידי חובתו ואף על גב דלא ידע לשליח צבור, מפני ששליח צבור דעתו אכולי עלמא:
5
ו׳וצריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום:
6
ז׳סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, [מאי טעמא] ימי משתה ושמחה כתיב:
7
ח׳ומשלוח מנות איש לרעהו, שני מתנות לאדם אחד, ומתנות לאביונים, שתי מתנות לשני בני אדם:
8
ט׳ומיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן:
9
י׳ומקום שנהגו לעשות מלאכה עושין:
10
י״אוחזי לן לאוסיפ' על פרשת עמלק בין מלמעלה בין מלמטה, כי וודאי אסור לקרות פחות מעשרה פסוקים בבית הכנסת:
11
י״בהקורא מן המגלה הכתובה בין הכתובים לא יצא בצבור, אבל ביחיד יצא, ובצבור נמי [לא אמרן אלא דלא מחסרא פורתא, או מייתרא פורתא אשאר יריעתא, אבל] אי מחסרא פורתא או מייתרא פורתא משאר יריעתא כיון דמיתחזייא כמגלה בפני עצמה [אפילו בצבור נמי] יצא:
12