ספר האורה, חלק ב כ״הSefer HaOrah, Part II 25
א׳[כה] קדירות של חרס.
וקדירות של חרס שנשתמש בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ועושה בהן אפילו במינן, ואין צריך לשוברן, דאף על גב דקיימא לן הילכתא כוותיה דרב, באיסורי בעלמא, אבל הכא הלכתא כשמואל, דאמר לא ישברו, הואיל וכולהו תנאי קיימא כוותיה. ואיפסקא הלכתא כוותיה דשמואל, דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו, בפסח בין במינו בין שלא במינו, אסור במשהוא כרב, שלא בזמנו אחר הפסח בין במינו בין שלא במינו מותר כרבי שמעון, ושמואל כרבי סבירא ליה, דאמר להו שמואל להני דמזבני (בדדי) [כנדי] אשווי זבינייכו ואי לא דרישנא לכו כרבי שמעון:
וקדירות של חרס שנשתמש בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ועושה בהן אפילו במינן, ואין צריך לשוברן, דאף על גב דקיימא לן הילכתא כוותיה דרב, באיסורי בעלמא, אבל הכא הלכתא כשמואל, דאמר לא ישברו, הואיל וכולהו תנאי קיימא כוותיה. ואיפסקא הלכתא כוותיה דשמואל, דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו, בפסח בין במינו בין שלא במינו, אסור במשהוא כרב, שלא בזמנו אחר הפסח בין במינו בין שלא במינו מותר כרבי שמעון, ושמואל כרבי סבירא ליה, דאמר להו שמואל להני דמזבני (בדדי) [כנדי] אשווי זבינייכו ואי לא דרישנא לכו כרבי שמעון:
1