ספר האורה, חלק ב נ׳Sefer HaOrah, Part II 50
א׳[נ] דין שני ימים טובים.
שני ימים טובים של גליות. אחד מחובר שנתלש ביום ראשון. כגון ענבים שבצרן:
שני ימים טובים של גליות. אחד מחובר שנתלש ביום ראשון. כגון ענבים שבצרן:
1
ב׳ואחד עופות וכו' [ודגים שניצודו ביום טוב ראשון מותרין בשני ממה נפשך. הואיל ושתי קדושות הן. דאם יום טוב ראשון קודש ושני חול מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו. ואם יום ראשון חול ושני קודש. כל שכן שהן מותרין דחול מכין ליום טוב. וכן רבי נוהג. והביא ראיה לדבריו מהא דגרסינן:
2
ג׳בפרק א' דמסכת ביצה דאיתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה וכו':
3
ד׳ואמרינן הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא. ועוד דאמרינן גבי שני ימים טובים של גליות שאירע יום שני בערב שבת ולא הניח עירובו מבחול, מניח אדם עירובו מיום טוב לחבירו ומתנה אם היום חול ולמחר קודש עירובו עירוב ואם היום קודש ולמחר חול אין בדבריו כלום. ואינו צריך לעירוב דחול מכין לשבת. אלמא דשתי קדושות הן ואחד מהן חול:
4
ה׳ועוד דגרסינן בעירובין ההוא בר טבייא דאתא בי ריש גלותא דאתצוד ביום טוב ראשון ואישתחוט ביום טוב שני. רב נחמן ורב חסדא אכיל. רב ששת לא אכל. ומאן דאכיל משום דשתי קדושות הן. ומאן דלא אכיל משום דתני איסי וכן היה ר' יוסי אומר בשני ימים טובים של גליות דקסבר קדושה אחת הן. דאפילו למאן דתנא איסי, וכן היה רבי יוסי עושה איסור בשני ימים טובים של גליות דשתי קדושות הן ושמעינן מינה דמחובר שנתלש ביום טוב ראשון מותר ביום טוב שני ממה נפשך. ואל תשיבני בכדי שיעשו אם ניצודו ביום טוב ראשון למוצאי יום טוב האחרון אסורין בכדי שיעשו שיום ראשון קודש הוא ובעינן שלא יהא מהנה מיום טוב לחול. ואם ניצודו בשני לערב יום טוב שני אסורין בכדי שיעשו:
5
ו׳דאימר קדוש הוא]:
6