ספר האורה, חלק ב נ״בSefer HaOrah, Part II 52
א׳[נב] שכירות פועלים מקיבולת.
וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד, לפי שאינו רוצין לבטל, ואם לא יהא מניחין לגמור במועד שוב לא יהא גומרין, והוא סבור ככולן אבד וכגנב דמי, כך דעתי נוטה שאסור להניח להן לגמור במועד, דאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור, דהיינו גוי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב, בתוך התחום אסור, דכי אזלי, בני אותה העיר ולא ידעו דקיבלה גוי מישראל קודם יו"ט, ומשמע דכי אסר שמואל כגון במלאכה שהוא ידועה שהוא של ישראל, אבל חוץ לתחום קאמר שמואל דמותר, דהוה מקום שאין ישראל רגילין לשם, ואמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דרין לשם ומקרבא להתם אסור דחזי ליה בני האי מתא. ומסקנא דבחולו של מועד דשכיחו אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אפילו חוץ לתחום אסור, דאמרינן מר זוטרא בריה דרב נתן בני ליה אפדנא במועד, מקבלי קיבולת חוץ לתחום, איקלעי רבה ורב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עייל לגביה דקא סברי אפילו חוץ לתחום אסור דרגילו למיזל התם:
וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד, לפי שאינו רוצין לבטל, ואם לא יהא מניחין לגמור במועד שוב לא יהא גומרין, והוא סבור ככולן אבד וכגנב דמי, כך דעתי נוטה שאסור להניח להן לגמור במועד, דאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור, דהיינו גוי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב, בתוך התחום אסור, דכי אזלי, בני אותה העיר ולא ידעו דקיבלה גוי מישראל קודם יו"ט, ומשמע דכי אסר שמואל כגון במלאכה שהוא ידועה שהוא של ישראל, אבל חוץ לתחום קאמר שמואל דמותר, דהוה מקום שאין ישראל רגילין לשם, ואמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דרין לשם ומקרבא להתם אסור דחזי ליה בני האי מתא. ומסקנא דבחולו של מועד דשכיחו אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אפילו חוץ לתחום אסור, דאמרינן מר זוטרא בריה דרב נתן בני ליה אפדנא במועד, מקבלי קיבולת חוץ לתחום, איקלעי רבה ורב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עייל לגביה דקא סברי אפילו חוץ לתחום אסור דרגילו למיזל התם:
1