ספר האורה, חלק ב נ״וSefer HaOrah, Part II 56
א׳[נו] דין לוקח מגוי ביום טוב.
וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ממנו אגודת עשב לבהמתו, או תבן או עמרים. ואומר מה שאתה נוטל מאחת מהם כיוצא בזו אני נותן לך למחר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא הזכרת סכום מקח, ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי, עשרה ביצים או עשרה אגוזים, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו, רבי שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח, והני [מילי] בחנוני ישראל, אבל בחנוני גוי כיון שרגיל אצלו גזירה שמא יביא בשביל ישראל מחוץ לתחום, והבא בשבילו מחוץ לתחום אסור אפילו לטלטלו וגבי בהמתו תניא גוי שליקט עשבים לבהמתו, מאכיל ישראל אחריו, ומקשינן והא אמר רב הונא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים, דמשמע במחוברין, לפי שהן מוכנין למאכל בהמה, אבל לא גבי מוקצה כגון שתלושין ומונחין באוצר שמוקצין הן, וגוי שלקט עשבים מוקצין הן אצל ישראל, ומתרצינן דקאי לה באפה ואזלה ואכלה אבל להאכיל בידים אסור, וכיון דדבר מוקצה אסור ליתן לבהמתו, הילכך הבא בשביל ישראל מחוץ לתחום אסור לו ליתן לבהמתו, יצחק בר יהודה:
וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ממנו אגודת עשב לבהמתו, או תבן או עמרים. ואומר מה שאתה נוטל מאחת מהם כיוצא בזו אני נותן לך למחר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא הזכרת סכום מקח, ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי, עשרה ביצים או עשרה אגוזים, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו, רבי שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח, והני [מילי] בחנוני ישראל, אבל בחנוני גוי כיון שרגיל אצלו גזירה שמא יביא בשביל ישראל מחוץ לתחום, והבא בשבילו מחוץ לתחום אסור אפילו לטלטלו וגבי בהמתו תניא גוי שליקט עשבים לבהמתו, מאכיל ישראל אחריו, ומקשינן והא אמר רב הונא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים, דמשמע במחוברין, לפי שהן מוכנין למאכל בהמה, אבל לא גבי מוקצה כגון שתלושין ומונחין באוצר שמוקצין הן, וגוי שלקט עשבים מוקצין הן אצל ישראל, ומתרצינן דקאי לה באפה ואזלה ואכלה אבל להאכיל בידים אסור, וכיון דדבר מוקצה אסור ליתן לבהמתו, הילכך הבא בשביל ישראל מחוץ לתחום אסור לו ליתן לבהמתו, יצחק בר יהודה:
1