ספר התשב"ץ, חלק ראשון ל״הSefer HaTashbetz, Part I 35
א׳שאלה לה:
1
ב׳עוד שאלת שותפין שחלה אחד מהן או נאנס או הלך לעיר אחרת ועיכבו אותן גשמים או חירום מגייסות ימים רבים אם חלקו כחלק שאר השותפין אם לא.
2
ג׳תשובה: נראה לענין אונס או חולי שאין לו כלום שאינו מן הדין שזה ירויח ויתן לכיסו של זה וזה יעמיד בטל ואפי' קנו ממנו בפירוש בשעת השיתוף לפי דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ד מהלכות שלוחין ושותפין שזה הוא דשלב"ל שאין הקנין מועיל בו כלום אעפ"י שיש חולקים עליו בזה. אבל אם הלך לעיר אחרת ונתעכב באונס אם הלך בשליחותן ובשבילן יש לו עמהם חלק כחלק דאדעתא דהכי נשתתפו שלא עלה על דעת זה שאם ילך בשבילן ויתבטל ממלאכתו שלא יתנו לו ממה שהרויחו והרי הוא כאלו התנו בפי' על דבר זה ואעפ"י שלדעת הרמב"ם ז"ל אף בזה היה מן הדין שלא יטול מ"מ הדברים נראים בזה שהוא חולק עמהם שאם לא תאמר כן תלקה מדת הדין ואם יש מנהג בזה בין השותפין יעשו כמנהגן שכל המשתתפין על דרך המנהג הם משתתפין:
3