ספר התשב"ץ, חלק שלישי ק״זSefer HaTashbetz, Part III 107
א׳ענין קז: עוד שאלת הסכמת השחוק שנעשית בחרם ולא נזכר בלשון ההסכמה שנעשית לזמן והצבור אומרים כי לא היה דעתם לקבלה אלא בזמן הנהוג וכן המוקדם שהיה מהמתקנים אומרים שכן היה דעתם בכל כיוצא בזה אזלי' בתר מנהגא וסמכי' אמאי דאמרי' בגמרא כל הנודרת על דעת בעלה נודרת כדאיתא בפ' המגרש (גיטין פ"ג ע"ב) ובפ' יוצא דופן (נדה מ"ו ע"ב) ובשבועו' ובנדרים (ע"ג ע"ב) (ופרה) ובפ' ד' אחין (יבמות כ"ט ע"ב) וע"ז סמכו להתיר חרמות בלא פתחים ושאלה לחכם אלא הם האוסרין הם המתירין שעל דעת כן הם אוסרין וה"ה בנדון הזה שכיון שאין מנהגם להחרים בלא קביעת זמן הנהוג הותר החרם ונשאר הדבר באיסורו בלא מכשול חרמות:
1