ספר התשב"ץ, חלק שלישי י״טSefer HaTashbetz, Part III 19
א׳ענין יט:
1
ב׳להתיר טלטול המת והוצאתו וחזרת העפר בי"ט ראשון הרבה צווח בזה הרמב"ן ז"ל ואמ' בספר תורת האדם דטעו בטלטול וטעו בהוצאה שאע"פ שהותר' ההוצא' שלא לצורך דוקא בשיש בה צורך נפש קצת. אבל מת שאין בו צורך נפש הוצאתו הויא כהוצאת אבני' לבנין והעידו לנו כי בברצלונא מתה בת יחידה לאביה ערב שבת עם חשכה ולא הי' פנאי לקוברה קודם השבת וחל י"ט של שבועו' באחד בשבת ולא נקברה עד י"ט שני כי לא רצה אביה שיתעסקו בה עממין ובמיורקא היתה מחלוקת בזה ואני הייתי בארגון ובמקום הזה שאלו לי בהיות הרב ריב"ש זלה"ה קיים ואמרתי הלכו אליו ואמר להם שהוא קבל עליו שלא להורו' בזה לא איסור ולא היתר לפי שבארגון חלקו עליו בזה וכששמעו כך נהגו היתר בזה שלא כרצונו אח' שלא מנעם אבל אני זכיתי וקיימתי הלכה זו לאחר מותו ולא הנחתי לישראל להתעסק כלל במת בי"ט ראשון לא בטלטול ולא בהוצא' והי' המת ההוא מהנחשבים במקום הזה גדולים ובעלי זרוע ואתה את נפשך הצלת וקולר תלוי בצואר המתיר:
2