ספר התרומה, פסקים קע״וSefer HaTerumah, Psakim 176
א׳אבל אם עירה העכו"ם מן היין בכוונה וגם היה יודע שהוא יין אסור אפי' בהנאה כמו בעובדא דר"י בן ארזא דחד אסר אפילו בהנאה שסובר שעכו"ם היה יודע שזה יין ומוקמינן ליה במוריק אורוקי וכן אמר רב פפא עכו"ם אדנ' של יין וישראל אכובא ריקנית ושפיך עכו"ם הדנא בתוך הכובא חמרא אסור והיינו אפילו בהנאה כדפרישית. ודווקא מה ששפך לחוץ אסור אבל מה שנשאר בכלי שביד העכו"ם מותר אי נצוק אין חבור. או למ"ד נצוק חבור אי מקטף קטופי כדאמר פרק בתרא המערה חבית של יין לבור פירש ישראל המערה חבית של יין לבור של יין נסך קלוח שמחבית לבור אסור שמעת מינה נצוק חבור ומה שבחבית מותר. דמקטף קטופי תרגמא רב ששת לעולם נצוק אינו חבור ובעכו"ם המערה ולהכי הקילוח אסור ומה שבתוכו מותר. דכחו של עכו"ם דרבנן דמבראי גזרו רבנן ומה דלגואי לא גזור רבנן.
1