ספר התרומה, פסקים כ׳Sefer HaTerumah, Psakim 20
א׳ניטל הטחול כשרה. א' רב עוירא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טריפה. נטלו הכליות כשרה אמר רכיש בר פפא לא שנו אלא נטלו אבל לקתה בכוליא אחת טריפה והלכתא כרכיש בר פפא דאי מליא מוגלא טריפה או לקוי אחר והוא דמטא לקותא למקום חריץ ולית הלכתא כרב עוירא דניקב הטחול לא הוי טריפה ודרב עוירא נמי לא אמרן דניקב טריפה אלא בקולשי' אבל בסומכיה כשרה ואם נשתייר בה כעובי דינר זהב כשרה. הכוליא שהקטינה בדקה עד כפול בגסה עד כענבה בינונית. אמר רב מתנא (מ"ה) האי בוקא דאטמא דשף לה מדוכתיה טריפה רבא אמר כשרה והלכתא אי פסיק ניביה כשרה עד דמיעכל איעכול אמר רב הונא אמר רב (נ"ז ע"א) שמוטת יד בבהמה כשרה פירוש אם נשמט רגל שלפניה ממקום חבורו. שמוטת ירך בבהמה טריפה וזהו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה. שמוטת ירך בעוף הכי נמי טריפה. שמוטת גף בעוף טריפה. ולא משום היא גופה אלא שמא נקבה הריאה ששכונה בין הצלעות מבפנים וישנה כעלה של וורד וקורין אותה פקח וכן אמר רבי יוחנן שמוטת ירך בעוף טריפה וכן פסיק דהלכה כר' יהושע בן לוי דאמר הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טריפה ונראה דכל הני שמוטות של ירך באעכול ניביה ואז טריפה. שמוטת ירך בין בבהמה בין בעוף ואי לא קא אעכול כשרה בין בבהמה בין בעוף דהא בבהמה פסיקנא לעיל הלכתא עד דאעכולי אעכול ואי בעוף בלא אעכול טריפה הא תני לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהם עוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח ולא קתני ביתר שמוטת ירך בלא אעכול ניביה וההיא דתני לוי דסמכא הוא דפרי' מינה תלמודה בכמה דוכתי ודוחק לומר תנא נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח ושייר שמוטה ועוד דר' יוחנן דטריף שמוטת ירך בעוף והא א"ר יוחנן אלו טריפות דווקא מכלל דרב מתנא אמר כשרה וכיון דכשרה בבהמה ה"ה בעוף מדתני לוי אלא היינו בלא אעכול ניבי דכשרה אבל אעכול טריפה.
1