ספר התרומה, פסקים ל׳Sefer HaTerumah, Psakim 30
א׳ואם תרנגולת שהיא ספק טריפה יולדת בצים שחלא קמא אסירן דהיינו בצים שהיו במעיה בשעת טריפות אבל אותם שבאו להו מחמת זכר שנזקק לה אחרי שאירע הספק כשרים וגם התרנגולת כשרה דאי איתא שהיתה טריפה לא היתה מתעברת עוד ויולדת כדפסיק תלמודא הלכתא בזכר כל י"ב חדש אם היה אחר הספק י"ב חדש א"כ אינה טריפה ובנקבה כל שיולדת הלכך הא דפליגי בולד טריפה דרבי אליעזר א' לא יקרב לגבי מזבח ורבי יהושע אמר יקרב לגבי מזבח לא פליגי בנטרפה ולבסוף עברה ובפלוגתא דזה וזה גורם אי מותר אי לא שהרי טריפה אינה יולדת אלא פליגי בולד שהיה לה בשעת הטרפות ור' יהושע סבר יקרב לגבי מזבח דסבר עובר לאו ירך אמו הוא ואע"ג דביצה טריפה הכל מודים בעדיות שהיא אסורה היינו ביצה דווקא דאגידא בגופה טפי וכמו גופה דמיא כיון דשמא אז היא בלא קליפה א"כ בשר היא כמו האם ואף על גב (מ"ז) דבפרק שור שנגח את הפרה אמרינן תרנגולת שהזיקה אינה גובה מביצתה מאי טעמא פירושא הוא דבר הנבדל ונפרש מן האם היינו משום דאמר ליה מזיק לניזק המוציא מחברו עליו הראיה אייתי ראיה שהיתה הביצה בלא קליפה דאז הוי ירך אמו ושקול. ופרה שהזיקה גובה מולדה אפילו הזיק האם ואפי' בשור תם דעובר ירך אמו הוא אבל גבי טרפות לאו ירך אמו הוא ויקרב למזבח דכי נחתכה רגל בהמה לא הוזק לו בכך עובר שבבטן כלל.
1
ב׳תנו רבנן געולי בצים מותרין פי' רש"י בצים טהורים שנתבשלו עם טמאים אין פליטה וגעול של טמאים אוסרתן כדאמרינן פרק גיד הנשה (צ"א) כמיא דביעי בעלמא שאין בהם טעם וקשה על זה דלקמן פרי' עלה טובא ולא מייתי הך ברייתא דהתם א' רב נחמן ביצה בס' ואין ביצה מן המנין ופריך והא אמרי אינשי כמיא דביעי בעלמא ומשני רב נחמן איירי דאית בה אפרוח דחשיב כבשר והוא הדין אם יש בה דם דסופו להיות אפרוח ופריך ביצים טמאות ששלקו עם טהורות אם יש בנותן טעם אסורות הכא נמי דאית בהו אפרוח ומשום האפרוח קרי ליה טמאה והא קתני סיפא בצים ששלקן אם יש בהן אפרוח בנותן טעם מכלל דרישא לאו באפרוח מיירי ומשני פרושי קא מפרש דאי רישא בלא אפרוח סיפא דאית בהו אפרוח למה תנא ומשני תנא סיפא לגלות על רישא דלית בה אפרוח ואפ"ה אסורה.
2