ספר התרומה, סימנים ק״לSefer HaTerumah, Simanim 130
א׳דין שכיב מרע הנותן גט על מנת שימות יאמר כן הרי זה גיטך ואם לא מתי לא יהא גט ואם יעמד מחליו הרי הגט בטל. ואם אחר כן יחלה יעשה גט אחר ואם רוצה שתהא מגורשת בגט ראשון ישים זמן בתנאי ויאמר אם מתי עד זמן פלוני ואפילו למאן דאמר אין בריר' בגט של שכיב מרע שיש בו תנאי כשר ודין גט של גוסס אם יכול לדבר כשר וצריך ליזהר שיהיה פקח בשעת כתיבת גט שלא יהא מטורף כעין חולה. שפעמי' אינו יודע מה מדבר כעין רישבייר בלעז והוה ליה כשוטה ואין הגט כלום וצריך ליזהר שלא תתייחד עמו כל ימי חליו דכיון שאין הגט נגמר עד שימות הוה ליה גט ישן ופסול ואפילו מת אינה מגורשת בו.
1