ספר התרומה, סימנים ק״מSefer HaTerumah, Simanim 140
א׳אין מוכרין לעכו"ם בהמה גסה ולא עגלים וסייחין אלא מותר למכור לעכו"ם פרה דאימר לשחיטה זבנה כמו רב הונא דזבן פרה לעכו"ם מהאי טעמא ומתניתין דאין מוכרין כשפירש ואמר למלאכה אני קונה כן פי' רש"י מכל מקום פעמים שמוכר ישראל שור לעכו"ם אפי' כשאומר בפירוש לחרישה אני קונה וגם סוסים וחמורים דלא שייך בהו שחיטה אין מוכרין דאפילו דבן בתירה מתיר בסוס משום שאין עושין מהם רק רכיבה שאין חייבין עליה חטאת הלא מלאכה שרוכבין עליה בשבת מוכרין לעכו"ם הסוס והחמור כגון למשוך בקרון ולהוליך משא על גבם פירש רבינו יעקב דלא בקיאין בקלא ולא שייך למימר נסיוני ומהאי טעמא שרי התם אידא דספסיר' ואין אנו רגילין להשאיל ולא להשכיר להם ומורי רבינו מפרש בימים של התלמוד היו הרבה ישראל ביחד והיו יכולי' למכור לישראל חברו אבל אנחנו מעט ביחד אם לא נמכור לעכו"ם אית לן פסידא ומהאי טעמא שרי התם למכור להם חטין ושעורים משום פסידא אמנם מהאי טעמא לא שרינן למכור להם בהמות אלא כשישנן בידו כבר דלא ימצא ישראל שיקנה אלא עכו"ם אבל אסור לישראל לקנות סוסים וסייחים כדי להרויח ולמכור לעכו"ם.
1