ספר התרומה, סימנים קס״הSefer HaTerumah, Simanim 165
א׳ואם דרך בהן בגת בדיעבד או בגיגיות שלא עשה בהן נגוב היה מתיר רבי יעקב ואפי' דרך בו עכו"ם היום וישראל דרך בה אחרי כן וגם המשיך היין בם מטעם דיין שלא נתנסך לעכו"ם בטל בששים או משום חמרא חדתא בענבי דאמר רבא בתר שמא אזלינן והוה ליה מין בשאין מינו ואפילו לאחר שנתן בה הגורגותני מותר מטעם סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רב' עליו ומבטלו ורב הונא דאמר אם החזיר גרגותני לגת אסורה ליה סלק את מינו כמי שאינו:
או אית ליה כאביי דאמר בתר טעמא אזלינן ומין במינו הוא ואם הגיגית שהי' אסורה ומלאה ענבים דרוכין אם עדיין לא נמשך ממנה כלום טוב לפנותה בגיגית כשרה ולהמשיך היין שם ולא נצטרך לטעם רבי' יעקב דאמר יין ביין בששים.
או אית ליה כאביי דאמר בתר טעמא אזלינן ומין במינו הוא ואם הגיגית שהי' אסורה ומלאה ענבים דרוכין אם עדיין לא נמשך ממנה כלום טוב לפנותה בגיגית כשרה ולהמשיך היין שם ולא נצטרך לטעם רבי' יעקב דאמר יין ביין בששים.
1