ספר התרומה, סימנים רנ״בSefer HaTerumah, Simanim 252
א׳משפט עבד עכו"ם או שפחה עכו"ם השואבת מים בשביל ישראל בשבת מבור שהוא בר"ה ומביא בבית ישראל ועוד שהבור הוא רה"י עשרה ורחב ד' מתיר רבינו יעקב לשתות לפי שהישראל היה יכול ללכת ולירד בבור ולשתות שם וכ"ש אם העכו"ם מביא מי הנהר שמותר שהיה יכול הישראל ללכת לשתות שם בקל ולאותו שמחמיר עליו ואינו סומך להיתר זה מ"מ הוי מותר לשתות אם העכו"ם הביא בשביל ישראל לדידן דלית לן ר"ה כי אם כרמלית וליכא רק איסורא דרבנן כמו פירות הבאות חוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ומותר להניח לעבדו ולשפחתו לעשות מלאכה לצורך עצמן כיון שאין צורך ישראל וליכא איסור למען ינוח דבפ' ד' מחוסרי כפרה פסיק כר' שמעון דשרי אבל אם עבר והדליק האש בשבילו אסור ישראל להשתמש בו ואין להתיר מטעם קצץ אבל אם עשה העכו"ם בשביל תנוק או בשביל גדול חולה אפי' אין בו סכנה מותר ואם היה כבר מעט אש שראוי לחמם בדוחק ובא העכו"ם ונתן עצים והרבה האש או היה נר א' דולק מקודם והעכו"ם הדליק עוד הרבה נרות מותר ישראל להשתמש באש ובאור הנרות ואסור לומר מע"ש עשה האש או הדליק הנר הלילה אבל בחול מותר לומר לעכו"ם מדוע לא עשית האש בשבת שעברה אע"פ שעי"כ יבחין לעשותו בשבת הבאה.
1