ספר התרומה, סימנים רנ״דSefer HaTerumah, Simanim 254

א׳כל הכלים שמלאכתן להיתר מחמ' לצל נמי שרי לטלטולי או שלא יגנב ואם מלאכתו לאיסור כגון קורנוס של נפחים ודוגמתו מותר לטלטלו לצורך מקומו ולצורך גופו אבל שלא יגנב אסור ומחט נקובה מותר לטלטל ליטול בה הקוץ מרגלו ואע"ג דחביל בשבת דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואם נטלה חודדה חוד שלה או עוקצה אסור לטלטלה באבן אבל לסוגר חלוקו סביב צוארו או אשה לקשור צעיפה אפי' נקובה אסור לצאת בה ברשות הרבים כי אם אותה שראש עב כעין אוישפיגלא שהיא תכשיט. הלכה כרבי שמעון בכל דיני מוקצה דשרי במוקצה מחמת איסור ובמוקצה מחמת מיאוס בר מנר שהדליקו באותה שבת דדחייה בידים פרק בתרא חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה וסכין המיוחד לשחיטה וסכינא דאושכפי פרק כל הכלים. דג מליח מותר לטלטלו אבל לא בשלו אבל בשר אפי' תפל וחי מותר פרק מפנין מטלטלין עצמות מעל השלחן אם ראויין לכלב או לבהמה אחרת מעות שעל הכלי ינער הכלי ויפלו ודוקא שלא הביאם מע"ש כדי לישאר שם כל השבת כולה אסור ליתן ליטול התינוק אם אבן בידו או דינר דלא שרי רבי זירא אלא ביש לו געגועין עליו דוקא ובאבן דוקא ולא בדינר מסננין יין דרך סודר לתוך הכלי ובלבד שלא יעשה גומא בסודר לקבל היין ויין עכור אסור לפי שנראה כבורר ובין הגתות שכולן עכורין מותר כובע של לבד מותר לצאת בו ברשות הרבים אם קשורה ברצועה תחת צוארו שלא יפול ברוח לפירוש רבינו שלמה וצ"ע בפירוש רבינו חננאל שלא יאסר משום אהל אבל כובע של בגד ומטוה של נוצה מותר בלא קשור דמהדק שפיר בראש ואסור לגרוף האבוס אפי' היא של אבן או של עץ גזירה אטו של קרקע אבל שלחן מותר ולשפוך מים על הארץ להרביץ האפר שרי כר"ש אבל לכבד הבית אסור אע"פ שהלכות גדולות מתירות ואסור ליקח תבן או מספא לפני בהמה זו ולתת לפני בהמה אחרת שאינה מינה אבל מקמי חמרא ליתן לפני שור שרי קש שעל המטה לא ינענענו בידו אא"כ ראוי למאכל בהמה או היה עליו כר או סדין מערב שבת טיט שעל גבי רגלו לא יקנחנו בכותל של אבנים שמוסיף טיט אלא יקנחנו בקורה לא יצא קטן במנעל גדול פן יפול ויביאנו ולא תצא אשה במנעל בשבת אא"כ נסתה מערב שבת. שומטין מנעל מעל האימוס דפוס של עץ שהוא בדוחק וחבית שמטפטף מציל בחד כלי הרבה ואם מציל בכלים הרבה שלש סעודות ותו לא ובלבד שלא יקלוט הקלוח מאויר בכלי אלא יניח הכלי על הארץ קנה חלול מותר לקבוע בחבית ונותנין ברזא בתוך הקנה חלול למשוך היין אפי' לא היה שם קנה מעולם ולא נסהו. ואסור לשטוח בגדים בשבת אפי' בחדרו שלא כנגד העם ואסור להניח על כתיפו שולי טליתו הנופל לאחורו שני קרנות טליתו התלויין לפניו למטה אסור להניחן על כתפיו מימין ומשמאל ומותר ללבוש סרבלו בלא לולאות ולצאת ברשות הרבים ואם נפסקו רצועות סרבלו או לולאות שמכניס ראשו בהם מותר ללכת בכך שהלולאות בטלות לסרבל ואם הם מוזהבות וראויות עוד לשומם בסרבל אם כן חשובות הן ולא בטילי ואסור ללכת בהן ברשות הרבים כמו טלית שאינה מצוייצת כהלכתה דהיוצא בה חייב חטאת ורצועות התלויות באבנטו שבתוך מכנסים שלו ופעמים שהם חשובים ויקרים והם של משי ותלוי בהם קרסים מוזהבים ותולה וקושר בהם ראשו השני לאנפלויאו' של עור או בגדו למותחן ופעמים שהוא הולך יחף שמא מותר אף על פי שנושא אותן חוטין המשוכין התלויין באבנטו לפי שאם חפץ ילבש אנפלויות ויצטרך להם ואפילו ביום הכפורים פעמים שקושר בה ראשי מכנסים הנופלין למטה וזוקפן למעלה והמחמיר לקושרן ולקובען באנפלואות וכשנועלן ולובשן כורך ראשן השני באבנטו וכשהו יחף נשארין לאנפליאות ואינן כלל עליו טוב הדבר ויצא מכל ספק ותבא עליו ברכה.
1