ספר מצוות גדול, לאוין קצ״וSefer Mitzvot Gadol, Negative Commandments 196
א׳מצוות קצה, קצו: הזהירה (א) תורה בפ' משפטים שלא להרוג אם המחייבי' רבו על המזכין באיש אחד עד שיהא יתר שנים [ריש פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ב)] ועוד אזהרה שאם ידבר מופלא שבדיינים בדיני נפשות שאסור לנטות מדבריו לפיכך מתחילין [שם] בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהן שואלים תחילה שיאמרו דעתן שנאמ' לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב מיתה בשביל שירבו המחייבין על המזכין ולא תענה על הרב לנטות מדבריו ולפי שהו' חסר יו"ד דרשו בו כן [שם דף ל"ו] ופעמים שתלך אחרי רבים להטות ואימתי כזמן שהן שני' המכריעין המחייבין יותר מן המזכין ושנינו בפר"ק דסנהדרין משמע שנ' לא תהי' אחרי רבים לרעות שומע אני שתהיה עמהם לטובה מכאן אמרו דיני נפשות מטין על פי דיין אחד לזכות וע"פ שנים לחובה, ועיקר זה המקרא משמע בדיני נפשות שאמר לרעות דאילו בדיני ממונות מה שהוא טוב לזה רע לזה, ומפני שאמרו רבותינו [בכמה מקומות ומהם בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ד) ועש בתו'] שבכל התורה כולה אע"פ שהדרשה אמת שנא' וכפטיש יפוצץ סלע שהפטיש מתחלק לכמה ניצוצות, מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו שגם בפשוטו צריך לדרוש לא תהיה אחרי רבים לרעות אם ראית רשעים מטי משפט אל תאמר הואיל והן רבים אהיה אחריהם ואם ישאלך הנדון מה דעתך בדין זה לא תעננו על אותו הריב לנטות אחר אותן הרבים להטות את המשפט מאמתו אלא אמור המשפט כאשר הוא וקולר יהא תלוי בצואר הרבים:
1