ספר מצוות גדול, לאוין רי״זSefer Mitzvot Gadol, Negative Commandments 217
א׳כי (א) יפלא ממך דבר למשפט וגו' וקמת ועלית אל המקום וגו' לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע וגר ומת האיש ההוא בחנק, והוא הנקרא זקן ממרא, זקן ממרא האמור בתורה הוא ת"ח שהגיע להוראה ואין נעלם ממנו דבר אלא דבר מופלא שנא' כי יפלא ממך דבר, וזהו מה ששנינו בפ' הנחנקין (סנהדרין דף פ"ו) תלמיד שהורה לעשות פטור ועיקר דיני זקן ממרא מפורשין שם, ותניא שם [בדף פ"ו] אינו חייב אא"כ חולק עליהן בדבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת או בדבר המביא לכך דברי ר"מ, שאפי' דיני ממונות יכול לבא לכך, [מבוארים שם בגמ' ורש"י דף ס"ה] כגון לקדש בו את האשה שאם הדין דין אמת אין הממון שגבו ב"ד גזל והאשה מקודשת, ואם בעיבור השנה נחלקו יכול לבא לידי חמץ בפסח ואם בטומאה נחלקו לעניין ליכנס למקדש [שם בדף פ"ז כל הסוגי'] מ"ט דר"מ גמר דבר דבר כתוב כאן כי יפלא ממך דבר ונאמר שם ונעלם דבר מעיני העד' ושם מדבר בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, רבי יהודה אומר בדבר שעיקרו מה"ת ופירושו מד"ס שנ' על פי התורה אשר יורוך עד דאיכא תורה ויורוך ורבי שמעון אומר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אפי' דקדוק אחד מד"ס [שם דף פ"ה] א"ר אלעזר א"ר אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף וגרע ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה פי' ר"מ [בהלכות ממרי'] אינו חייב בדבר שאין בו כרת וחטא' כ"א בתפילין, ומקש' הספר [בדף פ"ה דלעיל] והאיכא לולב דעקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף וכל המוסיף גורע ומתרץ בלולב מאי סביר' לן איסביר' לן דאין צריך אגד האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואין כאן תוספת ואי סביר' לן דצריך אגד גרוע ועומד הוא [עי' שם בתו' בד"ה אי] ומקשה עוד והאיכא ציצי' דעקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף וכל המוסיף גורע ומתרץ בציצית מאי סבירא לן אי סבירא לן דקשר העליון לאו דאורייתא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואי סבירא ליה דקשר העליון מדאורייתא גרוע ועומד הוא ומקשה [שם דף פ"ט] אם כן תפילין נמי תאמר כן אי עבד ארבע בתי ואייתי אחריני ואנח גבייהו האי לחוד' קאי והאי לחודיה קאי ואי עבד חמשה בתי גרוע ועומד הוא ומתרץ הא א"ר זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול אע"ג דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי' שנינו בסנהדרין [דף פ"ו] שזקן ממרא והחולקין עמו עולין לב"ד שעל פתח הר חבית ואומר כך דרשתי וכן דרשו חבריי כך למדתי וכך למדו חבריי אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה אם שמעו אמרו להם ואם לאו אלו ואלו באין לב"ד שבלשכת הגזית שמש' תורה יוצאה לישר' שנ' אל המקום אשר יבחר ה', חזר לעירו ושנה ולמד כדרך שלמד פטור ואם הורה לעשות חייב שנ' והאיש אשר יעשה בזדון וגומ' אינו חייב עד שיעשה מעשה או יורה לעשות, כיון שרא' עדים שעשה כן גומרים דינו למיתה בב"ד שבעירו' [שם דף פ"ט] ואין ממיתין אותו בעירו אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלם ומשמרים אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמ' וכל ישראל ישמעו וייראו, [בדף פ"ח] רבי אלעזר אומר אפי' היה הזקן ממרא אומר מפי השמועה והן אומרים כן נראה בעינינו נהרג שלא ירבו לעשות מחלוקת בישראל, וכן אומר שם [בדף דלעיל] אם רצו למחול לו אינם יכולין שלא ירבו מחלוקת בישראל, [בדף פ"ו ובפ"ק שם דף י"ד] מכאן חוץ ללשכת הגזית והמרה עליהן פטור שנא' וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם הכופר בתורה שבע"פ הם המינין שמורידין ולא מעלין [בע"ז דף כ"ו] ופסק ר"מ [בפ"ג דממרים] בבני אדם שהם מינים על ידי שגדלים אבותיהם בעניין זה הרי הן אנוסין וכתינוק שנשבה לבין העכו"ם ומצוה להמשיכם בדרכי שלום ולהחזיר' בתשובה ואין להורידה כל כך במהרה:
1