ספר מצוות גדול, עשין קפ״הSefer Mitzvot Gadol, Positive Commandments 185
א׳מצוות קפד, קפה: אכילת (א) קדשים לכהנים הם מצות עשה שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם [בפ׳ תמיד נשחט דף נ״ט] הכהנים אוכלין והבעלי׳ מתכפרין וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה שנ׳ והנותרת מן המנחה יאכלו אהרן ובניו [בפרק איזהו מקומן דף כ״ג] קדשי קדשים נאכלין בעזרה לזכרי כהונה [בספרי פ׳ קרח דף י״ח ע״ג] וכן שירי מנחות שנ׳ לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם וגו׳ בקדש הקדשים תאכלנו וכן שלמי ציבור הוקשו לחטאת כמו שביארנו למעלה חזה ושוק של שלמים נאכלין לכהנים זכרים ונקבות שנאמר בהן לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך וכן המורם מתודה והמורם מאיל נזיר שנ׳ כל תרומת הקדשי׳ אשר ירימו ב״י לך נתתים ולבניך ולבנותיך וכן הבכור שנא׳ בו ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהי׳. וכל אלו הנאכלי׳ לכהונה נאכלי׳ לעבדי הכהני׳ ולנשיהם כתרומה וכולן נאכלין בכל העיר כדתנן בפר׳ איזהו מקומן [דף כ״ח כל הסוגיא מתחילה ועד סוף] שנ׳ ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור לא נא׳ בהן במקום קדוש שהוא העזרה אלא טהור שהוא כל מחנה ישראל שכנגדו לדורות ירושלים שטהור מטומאת מצורע שמשתלח חוץ לג׳ מחנות והוא הדין למעשר ופסח שהרי הם קדשים קלים כבר בארנו [לעיל] שהשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד. ות״ר בפר׳ איזהו מקומן [זבחים דף נ״ו כל הסוגיא] יכול יהו נאכלין לאור שלישי כלומר גם בליל שני שיום של אחריו הוא השלישי ת״ל בפרשת קדושים ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף כלומר גם ממחרת יאכל כל הנותר ממנו עד יום השלישי ולא שלישי בכלל שמשם ואילך ישרף והלילה הוא מיום שלישי ולפי זה הפי׳ וי״ו דוהנותר יתירה כמו וי״ו דוהנותר בפ׳ צו כעין שביארנו שם [לעיל] כך פירש אבי אמי רבי׳ חיים כ״ג יכול ישרף מיד בלילה הואיל ועבר זמן אכילתו ת״ל בפרשת צו ביום השלישי באש ישרף ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה מותר לאכול את הקדשים בכל מאכל אפי׳ הכהנים מותרין לאוכלן צלויין שלוקין ומבושלין ולתת לתוכן תבלין של חולין אבל לא תבלין של תרומה שלא יביאו את התרומה לידי פסול כדאיתא בפרק כל התדיר (זבחים דף צ׳) כבר ביארנו [לעיל במ״ע קפ״א] שהטמא בשעת זריקת דמים אינו חולק לאכול וצריך שיהא טהור משעת זריקת דמים עד שעת הקטרת חלבים שנא׳ המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה כדאיתא בפרק טבול יום [דף ק״כ], [שם דף צ״ח] וכל מחוסרי כפורים אע״פ שטבלו והעריב שמשן אסורים לאכול בקדשים עד שיביאו כפרתן, [שם דף קכ׳] וכן במנחה שכתוב במנחות האפויות לכהן המקריב אותה לו תהיה כך פתרון המקרא לכהן הטהור בשעת הקרבה שהרי כתוב במנחת הסלת וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו [מלשון המיימוני פ״י דמעשה הקרבנות] זה שחלק הכתוב לכתוב בכאן בעניין זה ובכאן בעניין זה מפני שהאפוי׳ כשחולקין אותה אנשי בית אב כל שיגיע לו חלקו אפילו כזית פת הרי הוא ראוי לו שהרי אוכלו מיד לכך לא הוצרך לפרש בה חלוקה אבל הסלת אם יחלקו אותה ביניהם לכל אנשי בית אב שמקריבין באותו היום נמצא מגיע לזה מלא כפו סלת או פחות שאינו ראוי ללוש אותו או לאפותו לפיכך היה עולה על הדעת שיחלקו מנחה כנגד מנחה לכך הוצרך לפרש בה לכל בני אהרן תהיה לכל אנשי בית אב של אותו היום איש כאחיו מכאן אמרו חכמים בפ׳ אלו מנחות נקמצות (מנחות דף ע״ג) שאין חולקין מנחה כנגד מנחה אפי׳ מעשה מחבת כנגד מעשה מחבת או סלתח כנגד סלת אלא כל אחת ואחת חולקין שיריה בפני עצמה וכן אין חולקין עוף כנגד עוף ולא חטאת כנגד חטאת ולא חזה ושוק כנגד חזה ושוק אלא כל חלק וחלק חולקין אותו ביניהן בשוה [בת״כ פ׳ אמור פ״ג ומביאה בפרק טבול יום (זבחים דף ק״ב)] בבעל מום נאמר לחם אלהיך מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אבל אשה אין חולקין לה בקדשי המקדש שנאמר איש כאחיו וכן קטן אינו חולק אפי׳ בקדשים קלים כדתניא בפרק אלו מנחות נקמצות (מנחות דף ע״ג) אע״פ שמותר להאכילן אפי׳ בקדש הקדשים [בפ״ק דיומא דף י״ד וי״ז ובת״כ ולקמן בע״א מביאו] וכהן גדול נוטל שלא בחלוקה כל מה שירצה:
1