ספר מצוות גדול, עשין קצ״וSefer Mitzvot Gadol, Positive Commandments 196
א׳מצות עשה להסדיר (א) לחם ולבונה לפני ה׳ בכל שבת שנאמר בפר׳ אמור ולקחת סלת ואפית אותה י״ב חלות שני עשרוני׳ יהי׳ החלה האחת ושמת אותם שתים המערכות שש המערכת על השלחן הטהור לפני ה׳ ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה לה׳ ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה׳ תמיד מאת ב״י ברית עולם והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש כי קדש קדשים הוא לו מאישי ה׳ חק עולם, [מפרש״י ות״כ שם פרק י״ז וי״ח] על השלחן הטהור שהי׳ מזהב טהור וכן על המנורה הטהורה. ד״א טהור על טהרו של שולחן שלא יהו הסניפין מגביהין את הלחם מעל השלחן וכן על המנורה הטהורה על טהרה של מנורה שידשן תחלה את האפר והיתה ללחם לאזכרה ונא׳ גבי קומץ אזכרה מה להלן קומץ אף כאן קומץ והם שני קמצי לבונה מלא קומץ לסדר זה ומלא קומץ לסדר אחר. כך שנינו בת״כ [שם] שנינו במנחות [דף ס״ט] אין התמידין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין התמידין ולא המוספין מעכבין זה את זה לא הקריבו כבש בבקר יקריבו אותו בין הערבים אמר רבי שמעון אימתי בזמן שהיו שוגגין או אנוסין אבל אם היו מזידין אם לא הקריבו כבש בבקר אל יקריבו בין הערבים [בגמ׳ שם דף ג׳] בד״א שלא נתחנך המזבח אבל נתחנך יקריבו בין הערבים א״ר שמעון [בדף מ״ט] וכולה היתה קרבה בין הערבים שאין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטרת הסמי׳ של בין הערבי׳ ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחר ולא את השולחן אלא בלחם הפני׳ בשבת ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים. שנינו בפרק שתי הלחם (מנחות דף צ״ט) שני שלחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של כסף ואחד של זהב על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ואין מורידין ואחד של וזהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד בשעת הסידור ארבע כהנים נכנסין שם שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכין שהיו שם הנכנסים עומדין לצפון ופניהם לדרום והיוצאים עומדין בדרום ופניהם לצפון אלו מושכין ואלו מניחין טפחו של זה בצד טפחו של זה שנא׳ לפני תמיד והלכו ונתנו את הלחם על השלחן של זהב שהי׳ באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים ע״כ לשון המשנה [ביומא דף י״ז] והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו מכאן שכ״ג נוטל לעולם מכל המשמרות חצי החלות ולא יטול פרוס שאין זה כבודו שנינו עוד במנחות [דף נ״ד] לחם הפנים נילושות אחת אחת ונאפות שתים שתים ומפרש בברייתא [שם] שג׳ דפוסין היו להם אחד שנותנין בו החלה בעוד׳ בצק וכמין דפוס הי׳ לה בתנור וכשהוא רודה אותה נותנה בדפוס אחר כדי שלא תתקלקל ואינו יכול להחזירה לדפוס הראשון מפני שנפחה מחמת האפייה. שנינו עוד שם [בדף צ״ו] השולחן ארכו עשרה ורחבו ח׳ ולחם הפנים ארכו י׳ ורחבו ה׳ נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן וקפל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן שנ׳ לחם הפנים שיהיו לו פנים נמצא ארכו כמלא רוחבו של שלחן דברי ר׳ מאיר. ור׳ יהודא אומר שלחן ארכו שנים עשר טפחים ורחבו ששה טפחים נותן אורך החלה על רוחב השלחן נמצאת החלה יוצאת שני טפחים מכאן ושני טפחים מכאן וקופל את היוצא למעלה מכאן ומכאן ונשאר ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בו וכן מניח חלה על גבי חלה עד שעורך שש חלות וכן עושה בצדה מערכה שנייה שש חלות ונותן את הלבונה מלמעלה למערכות [שם דף צ״ה] אין אפיית לחם הפנים דוחה שבת ולא י״ט אלא בערב שבת אופין אותו ועורכין אותו למחר ואם חלו שני ימים טובים של ר״ה להיות בחמישי ובערב שבת אופין אותו מיום רביעי. ולא סידור קנין ולא נטילתן דוחה שבת כמו ששנינו שם [בדף צ״ו] אלא מערב שבת נכנס ושומטן ונותנן לאורך השולחן ובאחד בשבת נכנס ומכניס את הקנים בין החלות זה שאמר למעלה בענין השולחנות שבאולם שמעלין בקדש ולא מורידין דורשו שם במנחות [דף צ״ט] מנלן דאין מורידין אמר ר׳ אמי דאמר קרא ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרוש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה ומנלן דמעלין אמר רב אחא בר רבי יעקב דאמר קרא את מחתות החטאי׳ האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני ה׳ ויקדשו בתחלה היו תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח:
1