ספר מצוות גדול, עשין נ״הSefer Mitzvot Gadol, Positive Commandments 55

א׳מצות עשה מה״ת שתשב (א) אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם שנאמר ולו תהיה לאשה אפי׳ עורת או מוכת שחין ואם נמצא בה דבר ערוה או זמה או שנמצאת אסורה עליו מחייבי לאוין או מחייבי עשה ואפילו שנייה הר״ז יגרשנה בגט שנ׳ ולו תהי׳ לאשה באשה הראויה לו ולמה לא יבא עשה וידחה ל״ת בין במוציא ש״ר בין באונס וישא זו שאסורה עליו ומתרץ בפרק אלו נערות (כתובות דף מ׳) מפני שאיפשר שלא תרצה היא ומ״ע ול״ת קיימין מטעם זה אפי׳ איסור מד״ס כגון שניות לא ידחה, [בפ׳ נערה דף מ״ה ומ״ו] המוציא ש״ר על בתולת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה שנאמר כי הוציא ש״ר וגו׳ ויסרו אותו ואזהרה שלו מלא תלך רכיל בעמך ונותן לאביה משקל מאה סלעים כסף מזוקק, [שם דף מ״ד ודין הבוגרת בדף מ״ה] והמוציא ש״ר על הקטנה ועל הבוגרת פטור מן הקנס ומן המלקות ואינו חייב עד שיוציא על הנערה שנ׳ והוציאו את בתולי הנערה נערה מלא בה״י דבר הכתוב שאם לא כך אפי׳ קטנה במשמע המוציא ש״ר על היתומה חייב לר׳ עקיבא כמו שאומר בירושלמי [פרק אלו נערות ובגמ׳ דידן בפ׳ נערה דף מ״ד] ברם לרבי עקיבא יש לה קנס וקנסה לעצמה א״ר יוסי מתני׳ אמרה כן ואלו נערות שיש להם קנס הגיורת שנתגיירה פחותה מבת ג׳ שנים ויום אחר וגיורת זו הרי היא יתומה [בסנהדרין דף ב׳] אין דנין דין זה אלא בפני הבית ובב״ד של כ״ג מפני שיש בב״ד של מוציא ש״ר דיני נפשות שאם נמצא הדבר כמו שאמר הר״ז נהרגת [שם ומבואר בגמרא דף ח׳ וי״ד] אבל אונס ומפתה דנין בהם בכל זמן בשלשה מומחין כמו שיתבאר בהל׳ סנהדרין [במ״ע צ״ז] תניא בפ׳ נערה (כתובות דף מ״ו) ראב״י אומר לא נאמרו דברים אלא כשבעל פירוש דברים אלו האמורים בפרשה לעניין מלקות ותשלומין ולאו דלא יוכל לשלחה כו׳ לא נא׳ אלא כשבעל ומשנת ראב״י קב ונקי והל׳ כמותו אף בברייתא כמו שמוכיח בפרק החולץ [יבמות דף ל״ו ומ״ט], [בדף מ״ו דלעיל כל הסוגיא ע״ש] כיצד סדר הוצאת ש״ר שיבא הבעל לב״ד ויאמר נערה זו בעלתי ולא מצאתי לה בתולים כמו שנ׳ ואבא אליה ואקרב אליה וכשחקרתי על הדבר נודע לי שזנתה תחתי אחר שארסתיה ואלו הן עדיי שזינתה בפניה׳ וב״ד שומעין דברי העדים וחוקרים אותם ואם נמצא הדבר אמת נסקלת ואם הביא האב עדים והזימו עדים שהביא הבעל ונמצאו עידי הבעל אשר פיהם דבר שוא הבעל ילקה ויתן מאה סלעים ועדיו יסקלו ועל דברי אבי הנערה נא׳ ואלה בתולי בתי אלה העדים שיזימו עידי הבעל חזר הבעל והביא עדים אחרים והזימו עדי האב הרי הנערה ועידי האב נסקלי׳ וע״ז נא׳ ואם אמת היה הדבר הזה וגו׳ ודרשו רבותינו [בספרי פ׳ תצא] ע״פ הקבלה שפרשה זו יש בה עדים זוממין וזוממי זוממין וזה שאמר בתורה ופרשו השמלה לשון כבוד שנושאין ונותנין בסתרי הדבר וכן שיאמר האב ואלה בתולי בתי הם זוממי עידי הבעל וזה שנא׳ ואם אמת היה הדבר וגו׳ תהרג כשזינתה אחר האירוסין בעדים שנאמר לזנות בית אביה [שם ובפ״ד מיתות דף נ׳]:
1