ספר מצוות קטן, רמזיםSefer Mitzvot Katan, Remazim
א׳יום ראשון
לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך (שמות כ׳:ב׳)
לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך (שמות כ׳:ב׳)
1
ב׳ליחד שמו של הקב"ה כדכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו׳:ד׳)
2
ג׳לאהוב השם בכל לב כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו׳:ה׳)
3
ד׳לירא את הקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג)
4
ה׳לצדק הדין על כל מאורע כדכתיב וידעת עם לבבך (דברים ח׳:ה׳)
5
ו׳לירא מקדש כדכתיב את מקדשי תיראו (ויקרא ט)
6
ז׳לירא אביו ואמו כדכתיב איש אמו ואביו תיראו
7
ח׳לאהוב את חבירו כדכתיב ואהבת לרעך כמוך (שם)
8
ט׳למול ערלת לבבו כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י׳:ט״ז)
9
י׳להיות תמים כדכתיב תמים תהיה עם ה' (דברים י״ח:י״ג)
10
י״אלהתפלל בכוונה בכל יום כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם (דברים י״א:י״ג)
(שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)
(שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)
11
י״בשלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם (במדבר ט״ו:ל״ט)
12
י״גשלא לגור מדברי נביא השקר כדכתי' בזדון דברו הנביא (דברים י״ח:כ״ב)
13
י״דשלא להיות צדיק בעיניו כדכתיב אל תאמר בלבבך בהדף (דברים ט׳:ד׳)
14
ט״ושלא לפרוש מן התורה כדכתיב רק השמר לך ושמור (דברים ד׳:ט׳)
15
ט״זשלא לאהוב את המסית כדכתיב לא תאבה לו (דברים ג)
16
י״זשלא לשנא את חבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך (ויקרא י״ט:י״ז)
17
י״חשלא לנסות את השם כדכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו׳:ט״ז)
18
י״טשלא לחמוד כדכתיב לא תחמוד (שמות כז)
19
כ׳שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב לא תאמץ לבבך (דברים טו)
20
כ״אשלא ירע לבבך בתתך לו כדכתיב נתן תתן לו ולא ירע (דברים ט״ו:י׳)
21
כ״בשלא להתגאות כדכתיב פן תאכל ושבעת (דברים ח׳:י״ב)
22
כ״גשלא לשכח מעשה עמלק כדכתיב לא תשכח (דברים כח)
23
כ״דשלא יהרהר אדם ביום כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע (דברים כ״ג:י׳)
(נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)
(נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)
24
כ״הלשמוע לנביא אמת כדכתיב נביא מקרבך מאחיך (דברים י״ח:ט״ו)
25
כ״ושלא לשמוע למסית כדכתיב לא תאבה לו ולא תשמע (דברים כג)
26
כ״זשלא לשמוע למתנב' בשם עכו' כדכתי' לא תשמ' אל דברו (דברים שם)
27
כ״חלהסתכל בציצית כדכתיב וראית' אותו (במדבר טו)
28
כ״טשלא לסתכל בעכו"ם כדכתיב אל תפנו אל האלילים (ויקרא י״ט:ד׳)
29
ל׳שלא לתור אחר העין דכתיב לא תתורו אחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט)
30
ל״אלעשות ציצית כדכתיב ועשו להם ציצית (במדבר ט״ו:ל״ח)
31
ל״בשלא ללבוש כלאים כדכתיב לא תלבש שעטנז (דברים כ״ב:י״א)
32
ל״גשלא ילבש גבר שמלת אשה כדכתיב לא ילבש גבר (דברים כ״ב:ה׳)
33
ל״דשלא יראה חמץ כדכתיב לא יראה לך חמץ (שמות י״ג:ז׳)
34
ל״השלא יראה שאור כדכתיב לא יראה לך שאור (דברים טו)
35
ל״ושלא ימצא שאור כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא (שמות י״ב:י״ט)
(ותשלם מלאכת יום ראשון:)
(ותשלם מלאכת יום ראשון:)
36
ל״ז(אחל יום שני מצות הגוף כנגד לא יהיה לך שהוא דבור שני: והא לך מצות התלויות בגוף)
לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם (דברים יא)
לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם (דברים יא)
37
ל״חלשבר מצבותם דכתיב ואת מצבותם תשברון (שם ז)
38
ל״טלגדע אשרה דכתיב ואשריהם תגדעון (שם)
39
מ׳לשרוף אשירה דכתיב ואשירהם תשרפון באש: (שם יב)
40
מ״אלהשמיד במותם. דכתיב ואת במותם תשמידון: (שם)
41
מ״בלנתוץ מזבחותם דכתיב ואת מזבחותם תתוצון. (שם)
42
מ״גלאבד כלים שנשתמשו בהם לעכו"ם. דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם. ודרשינן על כלים שנשתמשו בהן לעכו"ם.
43
מ״דלקדש השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כ״ב:ל״ב)
44
מ״הלדבק בשם דכתיב ובו תדבקון (דברים יג)
45
מ״ולגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך. (שמות י״ח:כ׳)
46
מ״זלבקר חולים דכתיב והלכת בדרכיו. (דברים כח)
47
מ״חלקבור מתים דכתיב ואת המעשה אשר יעשון. (שמות י״ח:כ׳)
48
מ״טלעשות לפנים משורת הדין דכתיב אשר יעשון. (שם)
49
נ׳לכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך. (שמות כ׳:י״ב)
50
נ״אלקום מפני זקן דכתיב מפני שיבה תקום ודרשינן אפילו יניק וחכים או מופלג
51
נ״בלהדר פני זקן דכתיב והדרת פני זקן. (ויקרא י״ט:ל״ב)
52
נ״גלשוב בתשובה שלימה דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. (דברים ל׳:ב׳)
53
נ״דלפרוק משא דכתיב עזוב תעזוב עמו (שמות כ״ג:ה׳)
54
נ״הלטעון כדכתיב הקם תקים עמו (דברים כ״ב:ד׳)
55
נ״ולקדש כהן כדכתיב וקדשתו. (ויקרא כא)
56
נ״זלהיות צנוע דכתיב והיה מחנך קדוש. (דברים כ״ג:ט״ו)
57
נ״חלקיים מוצא שפתיו דכתיב מוצא שפתיך תשמור. (דברים כ״ג:כ״ד)
58
נ״ט(אלו עשיין התלוין במחלוקת רבי אליעזר ורבנן)
להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. (ויקרא כא)
להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. (ויקרא כא)
59
ס׳לעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם בהם תעבודו. (ויקרא כ״ה:מ״ו)
(שלמו העשיין התלויות בגו)
(שלמו העשיין התלויות בגו)
60
ס״א(אחל הלאוין)
שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. (שמות כ׳:ג׳)
שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. (שמות כ׳:ג׳)
61
ס״בשלא לעבוד עכו' בעבודה שהיא בפני' דרך כבוד אפי' שלא כדרכ' דכתיב לא תעבוד יתירא וג' עבודו' כגון זיבוח וקיטו' וניסוך יש בהם סקילה כדאי' במס' סנהדרין. שלא לעבוד עכו"ם דרך כבוד כגון גיפוף ונישוק. פי' ואפי' שאין כעין פנים כדדרשינן מלא תעבדם יתירא
62
ס״גשלא לעבוד עכו"ם כדרכה אפי' דרך בזיון כגון הפוער לפעור כדכתיב איכ' יעבדו הגוים האלה וגומ' (דברים יג)
63
ס״דשלא להשתחות לפעור כדכתיב לא תשתחוה יתירא
64
ס״השלא להעביר מזרעו למולך כדכתי' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. (ויקרא י״ח:כ״א)
65
ס״ושלא להנות מציפוי עכו"ם כדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך (דברים ז׳:כ״ה)
66
ס״זשלא לקיים פסל כדכתיב לא יהיה לך פסל
67
ס״חשלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים י״ג:י״ח)
68
ס״טשלא להלין מת. כדדרשינן מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה שנא' לא תלין נבלתו אבל לכבודו שרי ומכאן נמי אזהרה לב"ד דעיקרא בב"ד משתעי.
69
ע׳שלא להשחית פאת זקן כדכתיב לא תשחית פאת זקנך (ויקרא י״ט:כ״ז)
70
ע״אשלא להקיף פאת הראש כדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא י״ט:כ״ז)
71
ע״בשלא לכתוב קעקע דכתיב וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם (ויקרא י״ט:כ״ח)
72
ע״גשלא לקרח קרחה כדכתיב לא יקרחו קרחה בראשם וגומר (ויקרא כ״א:ה׳)
73
ע״דשלא לשרט שריטה כדכתיב ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ״א:ה׳)
74
ע״השלא לגדוד שנא' לא תתגודדו וגומר (דברים יד)
75
ע״ושלא להתעלם מאבידה דכתיב ומצאתה לא תוכל להתעלם (דברי' כג)
76
ע״זשלא להתעלם מטעינ' ופריקה דכתי' לא תוכל להתעלם (דברים כג)
77
ע״חשלא לעמד על דם ריע דכתיב לא תעמד על דם ריעך (ויקרא יט)
78
ע״טשלא להציל מסית דכתיב לא תחמל ולא תכסה עליו (דברים יג)
79
פ׳שלא להשהות נקביו דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא י״א:מ״ג)
80
פ״אשלא לעבור על שבועת ביטוי דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳)
81
פ״בשלא לרצח. דכתיב לא תרצח. (שמות כ)
82
פ״גשלא יראה בך ערות דבר (דברים כ״ג:ט״ו)
83
פ״דשלא להכות חבירו דכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. (דברים כ״ה:ג׳)
84
פ״השלא לחלל את שם הקב"ה כדכתיב ולא תחללו (ויקרא יב)
85
פ״ושלא לענות אלמנה כדכתיב כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כ״ב:כ״א)
86
פ״זשלא לענות יתום דכתיב ויתום לא תענון (שם)
87
פ״חשלא ללחוץ הגר דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו (שם)
88
פ״טשלא יטמא כהן למת דכתיב לא יטמא בעל בעמיו (ויקרא כא)
89
צ׳שלא יטמא נזיר למת דכתיב על נפשות מת לא יבא (במדבר ו׳:ו׳)
90
צ״אשלא יעבור תער על ראש הנזיר שנאמ' תער לא יעבור על ראשו (שם)
(שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)
(שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)
91
צ״ב(אחל מצות הלוין בזמן קבוע)
לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם (ויקרא כג)
לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם (ויקרא כג)
92
צ״גלישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים (שם)
93
צ״דלהשבית חמץ דכתיב ביום הראשון תשביתו (שמות י״ב:ט״ו)
94
צ״הלשמח ברגלים דכתיב ושמחת בחגך. (דברים יו)
(שלמו מ"ע בזמן)
(שלמו מ"ע בזמן)
95
צ״ו(ואלו מצות בגוף ובזמן מדרבנן)
להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר
להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר
96
צ״זלהתאבל על קרובים ודין שמועה קרובה או רחוקה וכל דיני אבל
97
צ״חלבדוק חמץ אור לארבעה עשר.
98
צ״טשלא להתייחד עם נשים
99
ק׳שלא להתייחד עם עובדי עכו"ם.
100
ק״אשלא תיילד אש' בנה של עובדי עכו"ם
(ותכל מלאכת יום שני:)
(ותכל מלאכת יום שני:)
101
ק״ב(אחל יום שלישי מצות התלויות בפה כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי שהוא בפה וחבר עמו מעשה כשפים שרובן על ידי דיבור והשבעות)
לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך (דברים יו)
לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך (דברים יו)
102
ק״גלעבר שנים דכתיב שמור את חדש האביב. (שם)
103
ק״דלקרא קריאת שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך (דברים ו׳:ז׳)
104
ק״הללמוד תורה לעצמו דכתי' ולמדתם אותם ושמרתם לעשות. (דברים ה׳:א׳)
105
ק״וללמד לבניו דכתיב ולמדת' אותם את בניכם (דברים י״א:י״ט)
106
ק״זלהפר נדרים דכתיב ואישה יפירנו (במדבר ל)
107
ק״חלשבע בשמו. דכתיב ובשמו תשבע (דברים ו)
108
ק״טלברך על המזון דכתיב ואכלת ושבע' וברכת את יי' אלהיך (דברים ח׳:י׳)
109
ק״ילהזכיר יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך (דברים ט״ז:ג׳)
110
קי״אלהורות דכתיב ולהורות את בני ישראל (ויקרא י׳:י״א)
111
קי״בלהוכיח את עמיתו דכתיב הוכח. (ויקרא יט)
112
קי״גלכהן לברך את ישראל דכתיב כה תברכו (במדבר ו)
(שלמו העשיין התלוים בפה)
(שלמו העשיין התלוים בפה)
113
קי״ד(ואלו הן הלאוין)
שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו (שמות כ״ג:י״ג)
שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו (שמות כ״ג:י״ג)
114
קי״השלא להתנבאות לשקר דכתיב אך הנביא אשר יזיד (דברים י״ח:כ׳)
115
קי״ושלא להמית יחיד דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים י״ג:ז׳)
116
קי״זשלא ללמד זכות על המסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו (שם)
117
קי״חשלא לשחוק מללמד חוב' על המסי' דכתיב ולא תכס' עליו (שם)
118
קי״טשלא להדיח רבי' דכתיב לא ישמע על פיך. (שמות כ״ג:י״ג) ובכלל לאו זה שלא ידור בשם עכו"ם ולא יקיים בשם עכו"ם
119
ק״כשלא לשאול באוב דכתי' לא ימצ' בך מעבי' בנו ובתו באש וסמיך ליה וחוב' חבר ושואל אוב וידעוני (דברים י״ח:י׳)
120
קכ״אשלא לשאול בידעוני דכתי' ושואל אוב וידעוני.
121
קכ״בשלא להונות חבירו דכתיב לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כ״ה:י״ז)
122
קכ״גשלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' (שמות כ״ב:כ״ז)
123
קכ״דשלא לילך רכיל דכתי' לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ובכלל לאו זה אזהר' לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה:
124
קכ״השלא לברך השם כדכתיב אלהים לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז)
125
קכ״ושלא להלבין פני חבירו דכתיב לא תשא עליו חטא (ויקרא י״ט:י״ז)
126
קכ״זשלא לקלל עצמו בשם דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד (דברים ד׳:ט׳)
127
קכ״חשלא לשבע בשם לשקר דכתיב לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י״ט:י״ב)
128
קכ״טשלא לשבע בשמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ׳:ז׳)
129
ק״לשלא לנקום דכתיב לא תקום.
130
קל״אשלא לנטור דכתיב לא תטור (ויקרא יט)
131
קל״בשלא לערער אחר הכהונה. דכתיב ולא יהיה כקרח (במדבר יו) ובכלל לאו זה שלא יהיה אדם בעל מחלוקת
132
קל״גשלא יורה אדם שתוי יין כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורו' (ויקרא י)
133
קל״דשלא לקבל עכו"ם באלוה באמירה דכתיב ויאמרו אלה אלהיך ישראל. (שמות ל״ב:ד׳)
134
קל״השלא לחון עובדי עכו"ם דכתיב לא תחנם. (דברים ז)
135
קל״ושלא לעונן דכתיב לא תעוננו. (ויקרא יט)
136
קל״זשלא לנחש דכתיב לא תנחשו. (ויקרא יט)
137
קל״חשלא לכשף דכתיב לא ימצא בך מעונן מנחש ומכשף. (דברים י״ח:י׳)
138
קל״טשלא להיות בעל אוב דכתיב אל תפנו אל האובות. (ויקרא י״ט:ל״א)
139
ק״משלא להיות בעל ידעוני דכתיב ואל הידעונים. (שם)
140
קמ״אשלא לחבר חבר כדכתיב וחובר חבר. (דברים י״ח:י״א)
141
קמ״בשלא לשאול אל המתים דכתיב ודורש אל המתים. (שם)
142
קמ״גשלא לקסו' כדכתי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים. (שם)
(שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)
(שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)
143
קמ״ד(ואלו מצות התלוין בפה ובזמן)
להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' (שמות י״ג:ח׳)
להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' (שמות י״ג:ח׳)
144
קמ״הלספור שבעה שבועות דכתיב מהחל חרמש בקמה וגו' (דברים ט״ז:ט׳)
145
קמ״ולהלל בימים הקבועי' דכתיב הוא תהלתך. (דברים י)
146
קמ״זלזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. (דברים כ״ה:י״ז)
147
קמ״ח(ואלו מצות מתלוין בזמן דרבנן:)
לקרא מגילה בזמנה.
לקרא מגילה בזמנה.
148
קמ״טלקרא בתורה בזמנה בכל שבתות ומועדים.
149
ק״נלברך על כל המצות ועל כל הניסים והמאורעות
150
קנ״אלברך על המזון.
(הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)
(הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)
151
קנ״בוהא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעי)
לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך (דברים כ״ב:ח׳)
לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך (דברים כ״ב:ח׳)
152
קנ״גלקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידך (דברים ו׳:ח׳)
153
קנ״דלכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות (שם)
154
קנ״הלכתוב ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם. (דברים ל״א:י״ט)
155
קנ״ולכסות דם עוף בעפר דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף וגומר וכסהו בעפר. (ויקרא י״ז:י״ג)
156
קנ״זלמול בנו דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו. (בראשית כ״א:ד׳)
157
קנ״חלמול יליד בית דכתיב המול יליד ביתך (בראשית ז)
158
קנ״טלמול מקנת כסף דכתיב המול לכם כל זכר לדורותיכ' יליד בית ומקנ' כסף. (שם)
(שלמו העשיין התלוין ביד)
(שלמו העשיין התלוין ביד)
159
ק״ס(ואלו הלאוין)
שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (דברים י״ב:ד׳)
שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (דברים י״ב:ד׳)
160
קס״אשלא לעשות עכו"ם דכתיב לא תעשה לך פסל. (שמות כ׳:ד׳)
161
קס״בשלא לעשות צלם דכתיב לא תעשו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)
162
קס״גשלא לעשות מצבה דכתיב לא תקום לך מצבה. (שם)
163
קס״דשלא להרכיב אילן דכתיב שדך לא תזרע כלאים: (ויקרא י״ט:י״ט)
164
קס״השלא להרביע בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע (שם)
165
קס״ושלא לסרס שום דבר דכתי' ובארצכ' לא תעשו (ויקרא כ״ב:כ״ד)
166
קס״זשלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד כדכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. (שם)
167
קס״חשלא לזרוע כרם כלאים דכתיב לא תזרע כרמך כלאים. (דברים כ״ב:ט׳)
168
קס״טשלא לחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו. (דברים כ״ה:ד׳)
169
ק״עשלא לעשות מלאכ' בשני מינים דכתי' לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. (דברים כ״ב:י׳)
170
קע״אשלא להניח מכשולות דכתיב לא תשים דמים ביתך. (שם)
171
קע״בשלא להושיט איסורא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול. (ויקרא י״ט:י״ד)
172
קע״גשלא לעשות במתכנת שמן המשחה דכתי' ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. (שמות ל״א:י״א)
173
קע״דשלא לעשות במתכנת הקטר' דכתיב במתכונת' לא תעשו לכם. (שם)
174
קע״השלא להשחית עץ מאכל דכתיב לא תשחית עצה. (דברים כ׳:כ׳)
175
קע״ושלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)
176
קע״זשלא להוסיף על המצות דכתיב לא תוסף עליו. (דברים יג)
177
קע״חשלא לגרוע דכתיב לא תגרע ממנו.
178
קע״טשלא להקים סמל דכתי' ופסל ומצבה לא תקימו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)
179
ק״פשלא לתת אבן משכית דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם. (שם)
(שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)
(שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)
180
קפ״א(וזו היא נטילת ידים דרבנן)
נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. (דברים יז)
נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. (דברים יז)
181
קפ״ב(ואלו מצות התלוין בנישואין:)
לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. (דברים כב)
לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. (דברים כב)
182
קפ״גלקדש האשה דכתיב כי יקח איש אשה. (דברים כ״ב:י״ג)
183
קפ״דלגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. (שם)
184
קפ״הלחלוץ ליבמתו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו. (דברים כה)
(שלמו העשיין התלוים בנישואין)
(שלמו העשיין התלוים בנישואין)
185
קפ״ו(ואלו הלאוין)
שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. (ויקרא י״ט:כ״ט)
שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. (ויקרא י״ט:כ״ט)
186
קפ״זשלא לגרש אנוסתו דכתיב לא יוכל לשלחה כל ימיו. (דברים כב)
187
קפ״חשלא תנשא יבמה לשוק דכתיב ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. (דברים כ״ה:ה׳)
188
קפ״טשלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון (דברים כב)
189
ק״צשלא יקח כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. (ויקרא כ״א:ז׳)
190
קצ״אשלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו.
(שלמו מצות נישואין דאוריתא)
(שלמו מצות נישואין דאוריתא)
191
קצ״ב(ואלו נישואין דרבנן)
הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה:
הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה:
192
קצ״ג(ואלו מצות התלוים בזמן ביד:)
ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. (ויקרא כג)
(נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)
ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. (ויקרא כג)
(נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)
193
קצ״ד(ואלו הלאוין)
שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ל״ה)
(שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)
שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ל״ה)
(שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)
194
קצ״ה(ואלו דרבנן)
שלא לעשות מלאכה בחול המועד.
שלא לעשות מלאכה בחול המועד.
195
קצ״ושלא לעשו' מלאכה בארב' עשר בניסן מחצי היום ולמעלה.
(ותכל מלאכ' יום רביעי)
(ותכל מלאכ' יום רביעי)
196
קצ״ז(אחל במצות יו' חמישי שהוא באכילה כנגד כבד שהוא דיבור חמישי שעיק' מצות כיבוד להאכיל והשקות את אביו ואת אמו וחבר עמהם מצות דינין לפי שבתי דינין קבועין בחמישי ואלו הן באכילה.)
לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך (דברים י״ב:כ״א)
לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך (דברים י״ב:כ״א)
197
קצ״חלהגעיל כלים דכתי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש. (במדבר ל״א:כ״ג)
198
קצ״טלהטביל כלים דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים. (שם)
(שלמו העשיין מאכילה)
(שלמו העשיין מאכילה)
199
ר׳(ואלו הלאוין)
שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. (בראשית ט)
שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. (בראשית ט)
200
ר״אשלא לאכול טריפה דכתיב טריפה לא תאכלו (שמות כ״ב:ל׳)
201
ר״בשלא לאכול נבילה דכתיב לא תאכלו כל נבילה. (דברים י״ד:כ״א)
202
ר״גשלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' (בראשית לב)
203
ר״דשלא לאכול חלב דכתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. (ויקרא ז׳:כ״ג)
204
ר״השלא לאכול דם דכתיב כל דם לא תאכלו. (שם)
205
ר״ושלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. (ויקרא י״א:ד׳)
206
ר״זשלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. (שם)
207
ר״חשלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. (שם)
208
ר״טשלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף (ויקרא י״א:כ׳)
209
ר״ישלא לאכול שרץ הארץ דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ. (שם)
210
רי״אשלא לאכול דג טמא דכתי' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים לא תאכלו. ועובר עליו בעש' דכתי' את זה תאכלו. (שם)
211
רי״בשלא לאכול שרץ המים דכתיב אל תשקצו נפשותיכם בכל השרץ. (שם)
212
רי״גשלא לאכול בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)
213
רי״דדין ביטול דבר יבש ודין בריה שנתערבה.
214
רי״השלא לאכול ערלה דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלי' לא יאכל. (ויקרא י״ט:כ״ג)
215
רי״ושלא לאכול כלאי הכרם דכתיב פן תקדש המלא' (דברים כ״ב:ט׳) ודרשינן פן תקדש תוקד אש וכיון דבת שריפה היא פשיטא דאסור באכילה.
216
רי״זשלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. (ויקרא כב)
217
רי״חשלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. (ויקרא י״ט:ט״ז)
(שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)
(שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)
218
רי״ט(ואלו עשיין התלוים במאכל בזמן קבוע)
לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. (שמות י״ב:י״ח)
לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. (שמות י״ב:י״ח)
219
ר״כלאכול מרור בליל ט"ו בניסן בזמן שהפסח היה קיים מצותו דאוריתא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו. (שם)
220
רכ״אשלא לאכול ביום הכפורים דכתיב וכל הנפש אשר לא תעונה. (ויקרא כ״ג:כ״ט) ודרשינן אזהרה מג"ש.
221
רכ״בשלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. (שמות יב)
(שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)
(שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)
222
רכ״ג(ואלו דרבנן)
שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה.
(שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)
שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה.
(שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)
223
רכ״ד(ואלו מצות עשה התלוים בדין)
לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. (ויקרא יט)
לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. (ויקרא יט)
224
רכ״הלפסוק הדין על פי הרוב כדכתיב אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳)
225
רכ״ולהתרחק מדבר שקר דכתיב מדבר שקר תרחק. (שם)
(שלמו העשוין מן הדינין)
(שלמו העשוין מן הדינין)
226
רכ״ז(ואלו הלאוין)
שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. (ויקרא יט)
שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. (ויקרא יט)
227
רכ״חשלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. (ויקרא יט)
228
רכ״טשלא להדר פני דל כדכתיב ודל לא תהדר בריבו. (שמות כ״ג:ג׳)
229
ר״לשלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד (דברים יו)
230
רל״אשלא להטות משפט כדכתיב לא תטה משפט (שם)
231
רל״בשלא לגור מפני איש דכתי' לא תגורו מפני איש (דברים א׳:י״ז)
232
רל״גשלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו דכתיב לא תשא שמע שוא. (שמות כג). ובכלל זה שלא יקבל לשון הרע.
233
רל״דשלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. (דברים כ״ד:ט״ז)
234
רל״השלא להעיד עדות שקר כדכתיב לא תענה ברעך עד שקר. (שמות כג)
235
רל״ושלא להעיד רשע כדכתיב אל תשת ידך עם רשע להיו' עד חמס. (שמות כו)
236
רל״זשלא לחוס על המחויב דכתיב וקצותה את כפה וכתיב לא תחוס עינך. (דברים כד)
237
רל״חשלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. (ויקרא ה)
(ותכל מלאכת יום חמישי:)
(ותכל מלאכת יום חמישי:)
238
רל״ט(יום ששי מצות עשה התלויות בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי ולפי שרוב רציחות באות ע"י ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך לי' נמלא בתינו שלל: (משלי א׳:י״א)
לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. (דברים י״ד:כ״א)
לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. (דברים י״ד:כ״א)
239
ר״מלשמט כספים דכתיב שמוט כל בעל משה ידו. (דברים ט״ו:ב׳)
240
רמ״אלתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. (במדבר י״ח:ט״ו)
241
רמ״בלפדות פטר חמור דכתיב ופטר חמור תפדה וגו'. (שם)
242
רמ״גלערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. (שם)
243
רמ״דלפדות בכור אדם דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. (שם)
244
רמ״הלהפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. (במדבר ט״ו:כ׳)
245
רמ״ולהשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל (ויקרא ה׳:כ״ג)
246
רמ״זלתת צדקה דכתיב נתן תתן לו. (דברים ט״ו:י׳) וצריך לתנה לו בסתר:
247
רמ״חלהלות לעני שאין לו.
248
רמ״טלפדות כרם או נטע רבעי דכתיב קדש הלולים לה'. (ויקרא י״ט:כ״ד)
249
ר״נלשלח הקן דכתיב שלח תשלח את האם. (דברים כ״ב:ז׳)
250
רנ״אלהשיב אבידה כדכתיב והשבות לו. (שם)
251
רנ״בלתת שכר שכיר כדכתיב ביומו תתן שכרו. (דברים כ״ד:ט״ו)
(שלמו העשיין התלוים בממון)
(שלמו העשיין התלוים בממון)
252
רנ״ג(ואלו הלאוין)
שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. (דברים טו) ואסור לגרום
שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. (דברים טו) ואסור לגרום
253
רנ״דשלא לעבוד בבכור דכתיב ולא תעבוד בבכור שורך. (שם)
254
רנ״השלא לגוז בכור צאן דכתיב ולא תגוז. (שם)
255
רנ״ושלא לקפוץ יד כדכתיב לא תקפוץ ידך מאחיך האביון. (שם)
256
רנ״זשלא למנוע מלהלוות עבור מטה דכתיב השמר לך פן וגומר קרבה וגומר. (שם)
257
רנ״חשלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. (שם)
258
רנ״טשלא להלות ברבית ושלא ללות ברבית שלא להלות ברבית דכתיב את כספך לא תתן וגו' שלא ילוה ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך וסופר ועד עוברי' משום דכתיב לא תשימון עליו נשך (ויקרא כא) שלא להיות כנושה דכתיב לא תהיה לו כנושה. (דברים טו)
259
ר״סשלא להלין שכר שכיר דכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. (ויקרא י״ט:י״ג) ומיום ראשון ואילך אין בו כי אם עשה.
260
רס״אשלא לגנוב ממון דכתיב לא תגנובו. (שם)
261
רס״בשלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. (שמות כ״א:ט״ז)
262
רס״גשלא לעשות עול במדה המשקל ובמשורה. עול במדה שלא ימדוד בחבל בימות החמה ובימות גשמים עול במשקל שלא יטמין במלח עול במשורי' שלא ירתיח. דכתיב לא תעשו עול. (ויקרא יח)
263
רס״דשלא למכור נפש וכן שלא למכור עברי באבן הלקח.
264
רס״השלא למשכן בעל חוב כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. (דברים כ״ד:י״א)
265
רס״ושלא לעכב משכון דכתיב השב תשיב לו. (שם)
266
רס״זשלא לשכן אלמנה דכתיב לא תחבול בגד אלמנה. (שם)
267
רס״חשלא לחבול ריחים דכתיב לא יחבול ריחים. (שם)
268
רס״טשלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. (שם)
269
ר״עשלא לגזול זהו גזל וזהו עושק ויש בו שני לאוין דכתיב לא תעשוק ולא תגזול. (ויקרא יט)
270
רע״אשלא להונות חבירו בממון דכתיב אל תונו איש את אחיו. (ויקרא כ״ה:י״ד)
271
רע״בשלא לתת הפועל לתוך כליו דכתיב ואל כליך לא תתן. (דברים כ״ג:כ״ה)
272
רע״גשלא להניף חרמש דכתיב וחרמש לא תניף על קתת רעיך. (שם)
273
רע״דשלא לקח האם על הבנים דכתי' לא תקח האם על הבנים. (דברים כ״ב:ו׳)
274
רע״השלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה (דברים כ״ה:י״ד)
275
רע״ושלא למנוע שאר זו מזונ' וכסות ועונה כדכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. (שמות כ״א:י׳)
276
רע״זשלא להתעלם מאבידה כדכתיב לא תוכל להתעלם. (דברים כ״ב:ג׳)
(שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)
(שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)
277
רע״ח(ואלו מצות דרבנן התלויות בממון)
להדליק נר של שבת בשמן טוב.
להדליק נר של שבת בשמן טוב.
278
רע״טלהדליק נר של חנוכה הלכה כרב. וכרבי יוחנן.
279
ר״פ(ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת)
לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. (שמות כ׳:ח׳). זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה
לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. (שמות כ׳:ח׳). זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה
280
רפ״א(לאוין מן התורה)
שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו (שמות יז) ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. (שמות ל״ה:ג׳)
שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו (שמות יז) ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. (שמות ל״ה:ג׳)
281
רפ״בעירובין שלמה תקן לערב עירובין.
282
רפ״גלהבדיל במוצאי שבת וימים טובים.
(שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)
(שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)
283
רפ״ד(ואלו מצות התלויות באבר המילה)
לפרות דכתיב פרו ורבו. (בראשית ב)
לפרות דכתיב פרו ורבו. (בראשית ב)
284
רפ״הלשמח אשתו דכתי' ושמח את אשו אשר לקח. (דברים כב)
285
רפ״וליבם יבמתו אם הוא אח מן האב דכתיב יבמ' יבא עליה ויבמ' (דברים כ״ה:ה׳)
286
רפ״זלפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. (ויקרא יו)
287
רפ״חלפרוש מנדה שראת' באמצע תשמיש באבר מת אם אמרה לו נטמאתי ימתין עד שימות אברו ויפרוש והוא עש הבא מכלל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. (ויקרא י״ח:י״ט)
288
רפ״טלמול עצמו דכתי' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרת' וגו' (בראשית י״ז:י״ד)
(שלמו העשיין התלוין באבר המילה)
(שלמו העשיין התלוין באבר המילה)
289
ר״צ(ואלו האלוין)
שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. (דברים ז׳:ג׳)
שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. (דברים ז׳:ג׳)
290
רצ״אשלא לבעול שפחה וכן כל העריות דכתיב לא יהיה קדש. (דברים כב)
291
רצ״בשלא להשחית זרע דכתיב לא תנאף. (שמות כ׳:י״ג). ודרשינן לא תהנה לנאף כמו אות' המנאפי' ביד וברגל
292
רצ״גשלא לבא אל אשה נדה דכתיב ואל אשה בדנת טומאת' לא תקרב לגלו' ערותה. (ויקרא י״ח:י״ט)
293
רצ״דדיני מקוה
294
רצ״השלא לבא אל ממזרת דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ״ג:ג׳) והוא הדין לממזרת
295
רצ״ושלא לבא אל אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה דמפיק ליה מלא יגלה כנף אביו. (שם)
296
רצ״זשלא יבא פצוע דכא על בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא (שם)
297
רצ״חשלא יבא כרו' שפכה על בת ישראל דכתיב לא יבאו וגומר וכרות שפכה וגומר. (שם)
298
רצ״טשלא לבא על אחותו דכתיב ערות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ט׳)
299
ש׳שלא לבא על אחות אביו דכתי' ערו' אחות אביך לא תגלה. (שם)
300
ש״אשלא לבא על אחות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה לא לקח לצרור כל אלו בכרת. (שם)
301
ש״בשלא לבא על אשת אחיו דכתיב ערו' אשת אחיך לא תגלה שם בין מן האב בין מן האם אך לא אמר הכתוב ערירים יהיו אלא באשת אח מן האב.
302
ש״גשלא לבא על אשת אחי אביו דכתיב ערות אשת אחי אביך לא תגלה. (ויקרא י״ח:י״ד)
303
ש״דשלא לבא על אשת איש דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך. שם. אם היא נשוא' בחנק ואם היא ארוס' בסקיל'.
304
ש״השלא לבא על בת אשתו דכתיב ערות אשה ובתה שם והיא בסקילה
305
ש״ושלא לבא על בת בן אשתו דכתיב את בת בנה. (שם)
306
ש״זשלא לבא על בת בת אשתו דכתיב את בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שם והיא בשריפה
307
ש״חשלא לבא על בתו דכתיב ערות בת בתך (ויקרא י״ח:י׳) וילפינן מבת אשתו מה בת אשתו עשה הכתוב בתה כבת בנה ובת בתה אף בתו אסור' כבת בנו ובת בתו.
308
ש״טשלא לבא על בת בנו דכתיב ערות בת בנך. (ויקרא שם)
309
ש״ישלא לבא על בת בתו דכתיב או בת בתך לא תגלה. (שם)
310
שי״אשלא לבא על חמותו דכתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה (ויקרא כו). ולאחר מיתה פלוגתא דרבי ישמעאל סבר בשריפה ורבי עקיבא סבר שאין בה אלא איסור מן התורה לבד
311
שי״בשלא לבא על אם חמיו ואם חמותו ולא כתיב בהדיא אלא ילפינן מבת אשתו מה בת אשתו שלשה דורות אף באלו שלשה דורות.
312
שי״גשלא לבא על אמו כדכתיב ערות אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ז׳)
313
שי״דשלא לבא על כלתו דכתיב ערות כלתך לא תגלה. (שם)
314
שי״השלא לבא על בהמה דכתיב ואיש כי יתן שכבתו בבהמה. (ויקרא כ׳:ט״ו)
315
שי״ושלא להיות נרבע לבהמה כדכתיב ואשה לא תעמד לפני בהמה. וקרא יח. ובאיש נמי כתיב כל שוכב עם בהמה (שמות כ״ב:י״ח). אם אינו ענין לשוכב דהא כתיב ואיש כי יתן שכבתו (ויקרא כ׳:ט״ו) תנהו ענין לנשכב כל אלו בסקילה.
(שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')
(שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')
316
שי״ז(ואלו דרבנן)
שלא לבא על אם אמו
שלא לבא על אם אמו
317
שי״חשלא לבא על אם אביו.
318
שי״טשלא לבא על אשת אבי אביו
319
ש״כשלא לבא על כלת בנו כל אלו בלא הפסק. ואלו יש להם הפסק אם אבי אמו. אם אבי אביו אשת אבי אביו אשת אבי אמו. אשת אחי האם אשת אחיו. בין מן האב. בין מן האם. כלת בתו. כל אלו יש להם הפסק ואלו שנחלקו הגדולי' אם יש להם הפסק דכל תיקו לקולא או אם אין להם הפסק דכל תיקו באיסור. לחומרא. שלישי שבבנו שלישי שבבתו. שלישי שבבן אשתו שלישי שבבת אשתו. רביעי שבחמיו רביעי שבחמותו. רבינו תם ורבינו חננאל פסוק לקולא. וגדולים אחרים פסקו לחומרא. אשת חמיו גזרו דורות אחרונים.
כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.
כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.
320