ספר מצוות קטן קנ״גSefer Mitzvot Katan 153
א׳ רמב"ם הלכות תפילין פ"א. סמ"ג עשין כא וכב טור א"ח סמן כח.
1
ב׳לקשור תפילין דכתיב (דברים י) וקשרתם לאות על ידכ' זו תפילה של יד: ואמרו רבותינו ז"ל שצריך להניחה במקום גבוה של זרוע וזהו בעצם אשר בין העציל שקורין קוד"ו ובין בית השחי שקורין שוב"קי: ולא יניחם על היד שנאמר והיה לך לאות ולא לאחרים לאות: ואם יניחם על היד יהיו לאחרים לאות אמנם אם נקרע הבית יד אין לחוש רק שיהו במקום לך לאות. וסדר כתיבתן צריך לכותבן על גבי עור בהמה טהורה וצריך שיעבדם לשמם ובקלפים שלנו צריך שיכתוב לצד הלבן כדאמרינן קלף במקום הבשר וצריך לשרטט מארבע רוחות אבל בין שיטה לשיטה אין צריך: ואם עשה כדי לנאותו טוב: והכותב צריך שיוציא בשפתיו התיבה קודם שיכתבנה: וכשהוא כותב השם אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו: ולא יטבול קולמוסו באמצע השם ואם צריך דיו יקח מאותיות שלפניו ואם דלג אפילו אות אחת אין תולין אותה: ואם נפלה טפת דיו קודם שנגמר האות ולא היתה האות נכרת ואח"כ נטל הדיו או כמו כן אם לא היתה מוקפת גויל בתחלת עשיית' דאמרי' דפסולה ואחר כך נטל הדיו הוי כחק תוכות ופסולה אבל אם כבר נכתבה כתקנה ואח"כ נפל הדיו עליה יטלנו כדאמרינן בירושלמי וצריך ליזהר בכל האותיות שיהיו ניכרות ובקוצי של יוד אותיות של שעטנ"ז ג"ץ צריך בכל אות ג' זיינין בצד שמאל ויש סומכין על קרנות האותיות ומקל אחד באמצע: וספרי דוקני חטרי לגגו דחי"ת פירוש רש"י כזה ורבינו תם פירוש באמצע כזה יש מפרשים כזה ויש מפרשים כזה וטוב לעשות כזה וכזה ותלו לכרעי' דהי"א כזה ה: וגם רגל הקוף יתלה כמו כן כזה ק וצריך שיהו שלש פרשיות פתוחות והיה אם שמוע סתומה פי' של פתוחה שיניח חלק בסוף שיטה אחרונה: וכשמסיי' סוף השיט' זו היא סתומ' ואם שינה פסול וצריך לדקדק בחסירו' ויתרו'. והיתרות אם מחקם כשרות והחסירות אין להם תקנה. וצריך שיהיו מוקפית גויל ואם בחלל האות ניקב תוכו כשר. וצריך להניח גליון למעלה ולמטה כמלא אטבא דספרי ושיערו הגאונים כמלא אחיזת חצי ציפורן וכן בסוף אבל בתחל' היה מצריך הר"י בר שניאור כדי לגול כל ההיקף. והשיטין לא יהיו אחת ארוכה ואחת קצרה אלא שוות: ואין כותבין שלש' אותיות חוץ לשיטה וצריך לכרוך בשער בהמה טהורה: ויש שכורכן במטלית ואחר כך כורכין בשערה על גבן דהכי אמרינן בירושלמי פרק קמא דמגילה הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין בעורות בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק: וי"מ דמדבקין בדבק הקרע של ס"ת באמצע היריעה: ותופרין בגידין יריעה בחברתה ואין סברא להקפיד בכריכת המטלית אם תהיה קודם כריכת השער או לאחריו. ויש מקפידין שאין כורכין אותה אלא בקלף כשר: וסדר כתיבתן כאשר הם כתובים בתורה: קדש והיה כי יבאך: שמע: והיה אם שמוע: ובסדר הנחתן בבתים של ראש נחלקו אבות העולם כי רש"י ושמוש' רבה וה"ר משה כתבו הנחתן ככתיבתן אבל רב שריר' גאון ורבינו האי גאון ורבי' תם פירשו קדש והיה כי יביאך מימין הקורא וחוזר הקור' ומתחיל בשמאל שמע והיה אם שמוע נמצאו השיני"ן מבחוץ והויות זה אצל זה ומ"מ בתפילין ש"י לא נחלקו וא"כ טוב לברך בשל יד ולשום של ראש בלא ברכה כי גם רש"י פירש כי בשלא שח אין מברכין אלא בשל יד כך קבלתי ממורי השר מא"יברא אך ר"ת פי' אפי' בלא סח צריך לברך על של ראש וא"כ ירא שמים הרוצה לצאת ידי שניהם יהיו לו שני תפילין של ראש ויניחם בבת אחת ויבטל בלבו אותן שאינן עשוין כתיקון חכמי' ויברך על מצות תפילין כי יש מקום בראש להניח בו שני תפילין: וזהו ממקו' שמתחיל להשעיר עד חצי שיפוע הראש: וצריך רצועות שחורות גם עור הבתים נראה שצריך להיות שחור: ואמ' אביי שי"ן של תפילין הלמ"מ וכתוב בש"ר ב' שינין א' מימין וא' משמאל של ימין מג' ראשין ושל שמאל מד' ראשין: ואמניח קאי ואומר לנו הר"י ב"ר שניאור דאות' של הארבע ראשים כמו ש"ין של לוחות דהויא מן החקיקה וכן היא נעשית מקמטי העור ואמרינן בפרק הקומץ צריך שיגיע חריץ למקום התפר (פי' אותן חריצין שהשין נעשה בהן) וי"מ חריץ שבין בית לבית אמר רב חנינא תיתורא של תפילין מרובעין הלכה למשה מסיני (פי' מושבן של בתים) ומעברתא נמי אמרינן הלכה למשה מסיני וזהו מקום שעוברין בו הרצועות ופירש רש"י שעושין אותו מעור של הבתים שכופלין אותו תחת הבתים ועושין ממנו מעברתא ותיתורא ויש שעושין אותו מעור אחר. ויש מפרשים מעברתא עור שנותנין על בית של זרוע ותניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני: ואמר רב בתפרן ובאלכסונן שתהא התפירה מרובעת ויהא בם אלכסון גדול תרי חומשי על האורך ויש מחמירין גם בעור של בתים מלמעל' שיהיו מרובעות ומניין התפירות יש בשימושא רבה שנים עשר ואם עשה ארבע עשר או עשרה אין קפידא בדבר ויש מחמירין להעביר חוט של תפירה בין הבתים ונראה שאין זה רק כשכתב' על עור אחד והניחו בד' בתים: בפ' הקומץ בעי רצוע' שנפסקה מהו למיתפרה ומעייל לתפירה לגואי אמר ליה פוק חזי מה עמא דבר ופי' רש"י לאיסור ורבינו תם פירש להקל כמו בכל התלמוד דקאמר כהאי לישנא והכי אמרינן בירושלמי רבי ירמיה איפסיקא ליה גידא דרצועה מידא ושרו ליה הדר איפסיק ליה תניינות ושרי ליה ולא מן אולפנא: ויש מפרשים ההוא בגיד התפירה: ואורך הרצועה דימינא עד טיבורא דשמאל עד החזה דזרוע עד אצבע צרדא ורוחב הרצועות פחות מכשעורה ויתר מחטה: ואם רחב יותר אין לחוש: וקשר של תפילין הלכה למש' מסיני ואמר רב ונוייהן לבר (פירש נוי של קשר ונוי של רצועו'): ויניח תחלה ש"י ואחר כך של ראש: וכשמסלקן מסלק תחלה של ראש ומניחה בתיק ואחר כך של יד ומניחו בתיק: ואדם השולט בשתי ידיו מניח ביד שמאל כדרך כל אדם: אבל השולט בשמאלו בכל דבר: מניח תפילין בימינו אבל אם הוא שולט גם בימינו בכתיבה הוי כמו שולט בשני ידיו ומניח בשמאל : והקשר צריך שיהי' בעורף כנגד הפני': ומאימתי מברך משעת הנחה עד שעת קשירה פירוש הידוק לזרוע ותפילין של יד אין מעכבים של ראש ושל ראש אין מעכבים של יד ואם יש לו שני תפילין של ראש ואין לו של יד עור על אחד ומניחן בזרועו: וכשמסלקן לא יברך שום ברכה: ואמרינן פרק הקומץ הלכה דלילה זמן תפילין ואין מורין כן: וזמן הנחתן משיכי' חבירו ברחוק ד' אמות. ומפרש בירו' דרגיל ואינו רגיל כאכסניא דאזיל ואתי לזמנים: היה משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו מניח' בראשו וכשיגיע זמנו ממשמ' בהן ומברך כדאית' בברייתא פ' התכל' ואין מניחין תפילין בשבתות וימים טובי' ובחול המועד יש להסתפק וטוב להניחן בלא ברכה שאינו עובר משו' בל תוסיף אלא אם כן מתכוין להוסיף: וצריך למשמש בהן תמיד שלא יסיח דעתו מהן ואם מניח שתי פעמים או ג' ביום מברך על כל פעם ופעם: ואין לוקחין תפילין אלא מן המומחה ואם לקחן בודק שתים של יד ואחת של ראש או להפך: ואין צריך עוד בדיקה אפילו לקח הרבה קטן היודע לשמור תפיליו: אביו קונה לו תפילין ומהו שמירתן כדאמרינן תפילין צריכין גוף נקי כאליש' בעל כנפי' ומסיק שלא יישן בהן ולא יפיח בהן ומזה יכולים הרבה בני אדם ליזהר שעה אחת ביום אך להיות עליו כל היום צריך נקיות גדול: ואדם שיש לו תפילין בידו אסור לישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי היו בראשו ובגדו עליהן יכול לישן בהם שינת עראי כדי הלוך ק' אמה ולא יאכל בהן אכילת קבע אבל עראי מותר ואם צריך להשתין או לגדולים חולץ ברחוק ד' אמות ומוסרן לחבירו ואם אין לו חבירו גוללו ומניחן בתיק או בבגדו כנגד לבו ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח: ובית הכסא שאינו קבוע מות' להשתין שכח ונכנס לבית הכסא מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון ולא ילך אדם תוך ד' אמות של מת או של קבר ותפילין בראשו: שכח ושמש מטתו בתפילין לא יגע בהן עד שיטול את ידיו בית שיש בו תפילין אסור לשמש בתוכו עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי שאינו כלין: ואז מותר להניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ואפי' אשתו עמו: וחולי מעיים פטורי' מן התפילין ומצוה גדולה יש בתפילין שהן אות כמו מילה ושבת ומזכירין לאהוב את הקב"ה תפילין של יד לאוהבו בכל לבו שהן כנגדו תפילין של ראש לאוהבו בכל נפש שהן כנגד עיקר הנפש ומקיים שמנה עשה ומאריך ימים ככתוב וה' עליהם יחיו:
2
ג׳להניח תפילין של ראש דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך ודיניה כבר כתבתי למעלה:
3