ספר מצוות קטן קנ״זSefer Mitzvot Katan 157
א׳ רמב"ם הלכות מילה פ"א סמ"ג עשין סי' כח טור י"ד סימן רט.
1
ב׳למול את בנו דכתיב (בראשי' כא) וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנ' ימי' ואמרו רבותי' שאם נתעצל האב עוב' בכל יום בעשה ומיהו ב"ד חייבין למולו: וכן אם אין אביו בעיר אם נתעצלו ב"ד עוברין בעשה וכשאין ב"ד חייב למול את עצמו ואם לא מל חייב כרת: ואין מלים אלא ביום: ומצוה משעת הנץ החמה: ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר: ומילה בזמנה דוחה את השבת אבל שלא בזמנה כגון שנולד בין השמשות: וכן יוצא דופן: ואנדרוגינוס ומי שיש לו שתי ערלות: וכן נולד כשהוא מהול מתוך שאנו מסופקין אם אנו צריכין להטיף ממנו דם ברית או לא כל אלו אין דוחין לא שבת ולא יום טוב: וצריך לדקדק באשה מקשה בערב שבת אם הוציא ראשו חוץ לפרוזדור בערב שבת אז אין מלין אותו בשבת כי אם בערב שבת: וצריך לשאול לנשים ואם אינם יודעות יש ללכת אחר חזקה: וקטן חולה אין מלין אותו עד שיבריא ואז מלין אותו מיד ואם חלצתו חמה נותנין לו שבעת ימים מעת לעת: ותינוק אדום או ירוק אין מלין אותו עד שיהיה כתאר שאר תינוקות ואשה וגוי אין מלין: והמל בשבת כל זמן שהוא עסוק במילה חוזר בין על הציצין המעכבין: בין אינם מעכבין: ואם פירש המוהל חוזר על המעכבין ואינו חוז' על שאינם מעכבין בשבת כיון שפירש: ואיזו הציצין המעכבין החופין רוב גובהה של נוטרה: מל ולא פרע כאילו לא מל: וקטן המסורבל בבשר רואין אותו אם כשמתקשה נראה מהול אין צריך למולו ואם לאו צריך למולו: ועושין כל צרכי מילה בשבת מלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלנית העשויה מע"ש אבל מכשירי מילה אין דוחין את השב' לא באיסו' ד"ת ולא באיסור ד"ס וגם אם אין לו דבר המרפא את המילה שנאבדו קודם שמל אין מלין אבל ביום טוב נראה דמלין דמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש: אבל אם נתפזרו הסמנים לאחר שנמול עושין כל צרכו מפני הסכנה: ומרחיצין את המילה ביום שלישי שחל להיות בשבת: בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו ואפי' הוחמו בשבת וכתוב בהלכות גדולות דהיכא דאייתו מערב שבת איזמל ונאבד או פגים שרי למימ' לגוי לתקנו ולהביאו: ור"ת הגיה דוקא באיסורא דרבנן אבל באיסורא דאורייתא לא ובפ' רביעי דנדרים אמרי' גדולה מילה שלא נתלה למשה רבי' שעה אחת עליה ועוד שמכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שנמול שנאמר התהלך לפני והיה תמים ועוד שהיא שקול' כנגד כל המצות שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים (משפטים):
2