ספר מצוות קטן קס״זSefer Mitzvot Katan 167
א׳ רמב"ם הלכות שחיטה פ' י"ב סמ"ג. לאוין סימן קמט טור י"ד סימן יו:
1
ב׳שלא לשחוט אותו ואת בנו דכתיב (ויקרא כב) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד: ואמרו רבותינו שנוהג בבהמה ולא בחיה: והשוחט השני חייב: ואין קפידא אם האם תחלה אוהבן תחלה: והשוחט הראשון (ת"כ פרשת אמור) ונתנבלה בידו מותר לשחוט השני אחריו וכן הנוחר והמעקר ודוקא נתנבלה מודאי: אבל אם מספק נתנבלה כגון שהה או החליד במיעוט של סימנין או בצירוף שהיות או שנמצאת הסכין פגומה אחר שחיטה דאסרינן להו מספקא וכן כל כי הני נראה דאסור לשחוט השני: ואם שחט אינו לוקה: אבל השוחט לעכו"ם ולכלבים ולרפואה חייב: ומספקא לן אי חוששין לזרע האב. ואם אנו מכירין האב אסור לשחטו אחר הבן: ולא הבן אחריו אבל אינו לוקה: בכוי נוהג מדרבנן: ובארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו ולומר אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתו לשחוט ואלו הן ערב יום טוב הראשון של פסח: וערב יום טוב האחרון של חג וערב י"ט של עצרת וערב ראש השנה ואמר ר' יהודה אימתי צריך להודיעו בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אין צריך: אבל המוכר את האם לחתן והבת לכלה אף על פי שיש לו ריוח צריך להודיעו כי בידוע ששניהם שוחטי' ביום אחד: ויום אחד רוצה לומר היום הולך אחר הלילה:
2