ספר מצוות קטן רי״דSefer Mitzvot Katan 214
א׳ דין ביטול דבר יבש רמב"ם פרק יו דמאכלות טור י"ד סימן קי סמ"ג לאוין קמא:
1
ב׳בריה שנתערבה אינה בטילה: וכן חתיכה הראויה להתכבד ודבר שדרכו לימנות לעולם פלוגת' דר"מ ורבנן דר"מ אומ' לא בטיל וחכ"א בטל חוץ מששה דברים: ולדברי ר"ע שבעה ואלו הן אגוזי פרך: ורמוני באדן: וחביות סתומות: וקולחי תרדין: וקולחי כרוב דלעת יונית: ורבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית: ומספקא לן הלכה כמאן כי אע"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים מ"מ כיון דבכמה מקומות מייתי הניחא למ"ד את שדרכו למנות שנינו. וההיא פלוגתא ליתא כי אם לר"מ משמע דהלכה כרבי מאיר: וגם ממלת דרבי מאיר מספקא לן אי את שדרכו למנות שנינו כר"י או כל שדרכו למנות כריש לקיש: ונראה דהלכ' כר' יוחנן דאמר את שדרכו למנות שנינו:
2
ג׳ודין חתיכה הראויה להתכבד ר"ל כמו שהיא עתה. אך אם בהמה עם הצמר או עוף עם הנוצה אין זה ראויה להתכבד ובטלים אך אם אין מחוסר רק בישול שפיר מתקרי מתכבד: והני מעים אמרי' בנדרי' (ד' נד) לאו בני מיכל נינהו ודאכיל להו לאו בר אינש א"כ אינם ראוים להתכבד וכל אלו שאמרנו שבטלים מן הדין אין צריך לזרוק אחד מהם אך נהגו העולם לזרוק אחד שלא כדין דהא אמרינן בכל דבר אין צריך להרים חוץ מתרומה מפני גזל השבט: ואפי' נתבשלו כולם יחד אפי' הרוטב מותר מן הדין אחר שכבר נתבטל' וכל אלו שאמרנו שאין בטלי' י"א אפילו הם ספק איסור כדאמרינן בביצה ספיקה אסור': נתערב' באלף כולם אסורות ואף על גב דקיימא לן דספק ספיקא מותר ואפילו באיסור דאורייתא: הכא כיון דאין הספק מענין אחד לא שרינן: ולא היא דבמסכת תרומות מוכח דשרי: ותשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכר' בשר נבילה ולקח ואינו יודע מאיזו לקח ספיקו אסור: דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי מן התורה ובנמצא הלך אחר הרוב ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע של איסור אחרי שהוא מבורר אך אם בא הגוי ונטל לפנינו הוי כלוקח ואם שלא בפנינו הוי כנמצא: ובעלי חיים אמרינן בזבחים דהוי קבוע וחיישינן שמ' יקח מן הקבוע אחרי שאינו מבורר והיינו דוקא באיסור הנאה או בשביל חומר קדשים:
3