ספר יסודי התורה מ״וSefer Yesodei HaTorah 46
א׳ואמנם הטמאות שאין בטהרתן הבאת קרבן הן טמאת מת וטמאת נבלה וטמאת שכבת זרע בלא חלי. ואלה אין בהן כפרה, מפני שאינן דבר היורד מן השמים, אך הם ענינים תלוים ברצון האדם, רצה מיטמא, לא רצה אינו מיטמא (ולמיעוטא לא חיישינן, לכך לא בא צווי פרטי לאיש אשר ימות מת עליו בפתע פתאום, וכיוצא בו) באופן שלא יתכן לחשוב על הטמאים האלה היותם נזופים ממש למקום. ואמנם היו המת והנבלה מטמאים, כי המיתה היא גערת האל שאין למעלה ממנה, ואם המצורע והזב מטמאים את הנוגע בהם להיות נזופים למקום, כל שכן וקל וחומר המת ולחומר טמאת המת היה אף הנוגע בו נזוף ז' ימים, וצריך הזאה במי חטאת, אבל הבהמה השחוטה איננה טמאה, כי לא היתה מיתתה בידי שמים ודרך גערה, אלא בידי אדם ולתועלת בני אדם. אבל החלל אעפ"י שהוא הרוג בידי אדם, הוא טמא, כי אדם מושגח ובעל שכר וענש יותר מהבהמה, לפיכך האדם המת, אע"פ שבידי אדם מת, ראוי לחשוב עליו שהיתה מיתתו בגזרת האל ובגערתו. ואין לחשוב כזאת על הבהמה השחוטה או ההרוגה. ואמנם טומאת שכבת זרע היא בשביל כבוד בית המקדש והקדשים, כדי שלא יבא אדם לבית ד' ולא יאכל בשר קדם ביום שעסק בהנאה גופנית (בלתי הכרחית כאכילה ושתייה), והוא על דרך מה שצוה קודם מתן תורה. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. והאיסור הזה ירומם וינשא במחשבת כל הקהל הדר כבד המקדש וקדשיו, וירומם וינשא במחשבת הכהנים יקר תפארת העבודה אשר הם עובדים. וכל זה יועיל הרבה ולהגדיל יראת האל בלב הכהנים ובלב העם. ואמנם הזאות מי חטאת היו רמז להסרת החטא. הפרה האדומה היתה באדמימותה רמז לעון, וכן עץ ארז ואזוב ושני תולעת הם רמז לעון גדול וקטן, ובהשרפם יחדו כאלו העון מתבטל. והאפר ההוא הוא סימן לבטול העון. ע"כ הזאתו מטהרת מטמאת מת שהיא טומאה חמורה. ואמנם אע"פ שהעון נשרף, לא נתבטל לגמרי, כי האפר הנשאר ממנו יש בו עדיין משהו מן העון, לכך הוא מביא טומאה קלה על הנוגע בו, ואותה טומאה קלה עוברת בטבילה. והנה אין לתמוה איך הפרה מטהרת הטמאים, ומטמאה את הטהורים, כי היא מעבירה טומאה חמורה, והיא מביאה טומאה קלה? מלה"ד, לכלי נחשת שממרקין אותו תחלה בחול, והמירוק ההוא מעביר מעליו מה שלא תספיק ההדחה במים להעביר מעליו. ולבסף צריך להדיחו במים להעביר מעליו החול הנדבק בו, וכן בכתוב (ויקרא ו' כ"א) ומורק ושטף במים. גם הממרק אותו צריך לשטוף ידיו מפני הזוהמה שנדבקה בהן. כך אפר הפרה עושה מירוק חזק ומעביר הטומאה החמורה, ואחר המירוק צריך עוד טבילה גם לעוסקים במי הנדה וגם למי שהזו עליו.
1