ספר יסודי התורה נ״טSefer Yesodei HaTorah 59
א׳ולמען חזק בלב עם רושם קדושתם והיותם עם סגלה, אמרה תורה. בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו, ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, כי עם קדוש אתה לה' אלהיך (דברי י"ד א' ב') לא תקיפו את פאת ראשיכם ולא תשחית את פאת זקנך, ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם (ויקרא י"ט כ"ז כ"ח. כפירוש יש אומרים שהביא ראב"ע שם, ועיין דבריו על ויקרא כ"א ה'). והנה מלבד הנזק והצער המגיע לגוף מן ההתגודדות והקרחה והשחתת הזקן, הנה המעשים האלה מרגילים את האדם להיות קצר אפים עושה אולת, ומרחיקים אותו ממדת הסבלנות הנותנת לנו חיים שלום ומצלת אותנו מכל חטא (ל"ז), וחזר וצוה על זה את הכהנים בפרט, לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדושים יהיו לאלהיהם (שם כ"א ה' ו'), והוסיף להם שלא יטמאו אלא על הקרובים והוסיף לכה"ג שלא יטמא אפילו לאביו ולאמו. וכ"ז כדי שתהיה קדושת הכהנים נרשמת יותר בלבם וגם בלב כל העם. וראה והבן כי התורה חבבה מאד מדת החמלה והחנינה העושה פירות, המביאה את האדם לעזור ולהועיל לחברו. ואיננה מחבבת החמלה אשר אין לה פרי כי אם פרחים, והיא המביאה את האדם להרבות בבכיה על מת ולהתגודד ולקרוח עליו. כי זו איננה מדה טובה כלל, אלא חסרון כח השכל וחסרון אמונה בה', ורצון התורה הוא שיהיו כל העם גבורי כח באמונתם בה'. והכהנים יותר מהעם. והכהן הגדול יותר משאר כהנים.
1