סליחות נוסח פולין, ליום ראשון ג׳Selichot Nusach Polin, First Day 3
א׳א. פתיחה. מיוסד על פי א"ב. חתום בנימין.
1
ב׳אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
2
ג׳אֵיךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ, דַּר מְתוּחִים. בְּאֵלּוּ פָנִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים: גָּעַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְּשָׁרִים וְהַנְּכֹחִים. דָּבַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים:
3
ד׳הָלַכְנוּ אַחֲרַי מַשְּׂאוֹת שָׁוְא וּמַדֻּחִים. וְהִקְשִׁינוּ עֹרֶף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים: זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ, בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים. חָרַב וּפַס רֵיחַ נִיחֹחִים:
4
ה׳טֹרָדוּ וְטֻלְטָלוּ כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים. יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים: כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל־יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים. לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים:
5
ו׳מֵאָז וְעַד עַתָּה אֲנַחְנוּ נִדָּחִים. נֶהֱרָגִים וְנִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים: שֹׂרַדְנוּ מְתֵי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים. עֵינֵינוּ כָלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:
6
ז׳פּוֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַבֵּל שׁוֹחֲחִים. צֶפֶר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים: קָמִים לְמוּלָךָ נְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים. רְצוּצִים, בַּמָּה אַתֶּם בּוֹטְחִים:
7
ח׳שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ, צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים. תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מוּתְאָחִים: בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָּשֵׁעַה לִנְצָחִים. כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים:
8
ט׳חיבר רב סעדיה גאון
9
י׳כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים, וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים: אַתָּה הוּא מֶלֶךְ, אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם, מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו: כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים, וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים: אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי, וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ, וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים: וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
10
י״אאֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה. וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ: גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ. תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ: תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים: בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם: מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב. כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן. כְּיוֹם וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן: תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם. כְּיוֹם וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם: תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר. כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, וְשָׁם נֶאֱמַר:
11
י״בקהל וחזן:
12
י״גוַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
13
י״דיְהֺוָה יְהֺוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
14
ט״וסְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ. מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ: כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:
15
ט״זיְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ בֹּקֶר נַעֲרָךְ־לְךָ וּנְצַפֶּה׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל־דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃ שְׁמַע יְהוָה קוֹלֵנוּ נִקְרָא וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ: וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ: שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְהוָה וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה אֶל־דִּמְעָתֵנוּ אַל־תֶּחֱרַשׁ:
16
י״זכְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
17
י״חקהל ואח"כ חזן:
18
י״טסְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:
19
כ׳הקהל אומרים:
20
כ״אוַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
21
כ״בהַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:
22