שאגת אריה החדשות ד׳Sha'agat Aryeh HaChadashot 4
א׳ואכתי איכא לברורי בשאר כל הפסולין מן התורה שבגט חוץ מהני תלתא דאמרן בסי' שלפני זה אם פסלה מן הכהונה משום ריח הגט כמו לא נתגרשה אלא מאישה דפסול או נדמי' שאר פסולי גט לגט המעושה של"כ בישראל וכדין ושל"כ בכותים דהוי פסול ואינו פוסל משום ריח הגט וכהני דתנן בר"פ כה"ג שנכתב שלא לשמה דפליגי אמוראי אי פסלה מן הכהונה משום ריח הגט וקי"ל כהני אמוראי דאין בהם משום ריח הגט לפסול מן הכהונה ואע"ג דאחרון פוסל מן הכהונה שלא כר"י דאמר אף אחרון אינו פוסל וכמ"ש בסי' הקודם מ"מ הא דאמר פוסל מן הכהונה לאו למימרא משום ריח הגט הוא דפוסל אלא ה"ט משום דבבא אחרונה היא אמר ללבלר כתוב לאיזה שארצה אגרש פסול לגרש בו וטעמא משום דאין ברירה הוא כדמפרש בגמרא דס"ל להני אמוראי נהי דלקולא אמרינן דאין ברירה ופסול לגרש בו לחומרא יש לחוש לברירה והוה לה מגורשת ופסולה לכהונה משום ספיקא דדילמא גיטא מעליא הוא והוה לה גרושה גמורה וה"ה נמי דאם בא אחר וקדשה חוששין לקדושי שני דלמא יש ברירה ומגורשת מן הראשון וקדושי שני תופסין בה ולאו מטעמי' דריח הגט הוא דאתינן עלה אלא מספקא לן דלמא מגורשת גמורה היא לכל דבר. וכן נראה להדיא בפרש"י שפירש חוץ מן האחרון דלחומרא אמרינן יש ברירה ופסולה לכהונה אבל אינך כולהו אפילו ריח הגט אין בהם ולא דמי לנתגרשה מאישה ולא התירה לכל אדם דההיא לההיא מילתא מיהו לשמו ולשמה נכתב עכ"ל ומה שהכריחו לזה לפרש דההיא חוץ מן האחרון דקאמרי ר"א וזעירי דטעמי' משום דלחומרא אמרינן יש ברירה ולא פירש דאע"ג דשארי בבות אין פוסלין לכהונה משום ריח הגט מ"מ אחרון דאין פסולו חמור כל כך פוסל לכהונה משום ריח הגט דהרי לרב דאמר התם כולן פוסלין מן הכהונה חוץ מן הראשון ע"כ ה"ט דכולן פוסלין משום ריח הגט אבל ראשון דפסולו חמור אין פוסל משום ריח הגט כמו שפירש רש"י גופא התם כולן כל הגיטין השנוין במשנתינו אע"פ שפסולין לגרש להתירן להנשא פוסלין אותם מן הכהונה אם בעלה כהן נפסלה עליו משום גרושה חוץ מן הראשון שלא נכתב לשם גרושין כלל אבל הנך בתראי פסלו דריח הגט פוסל לכהונה דתניא בפ"ב האומר לאשתו הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם פסלה מן הכהונה שנאמר ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה ולאחרים לא הותרה פסולה לכהונה ע"כ. נראה לי דה"ט שפירש כן משום דאמרינן התם דר"י סובר אף אחרון נמי אינו פוסל ואזדא ר"י לטעמי' דאמר ר"א אמר ר"י האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל ואמרינן וצריכא דאי אתמר בהא קאמר ר"י דאין ברירה משום דבעינן לה לשמה אבל התם מכר הוא דאמר רחמנא להדר ביובל אבל ירושה ומתנה לא ואי אשמועינן שדה משום דלחומרא אי נמי כתחילה אבל הכא אימא לא צריכי והשתא אי סלקא דעתך דטעמי' דר"א וזעירי דאמרי כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון משום ריח הגט הוא למה לי' להגמרא למימר ואי אמרת שדה משום דלחומרא כו' תיפוק ליה דאי אמרת שדה אע"ג דמשדה ש"מ דל"ל לר' יוחנן ברירה אכתי הוה אמינא דאחרון פסול משום ריח הגט אע"ג דאין ברירה אלא ע"כ ש"מ דלמ"ד כולן אינן פוסלין חוץ מן הראשון הא דאחרון פוסל לאו משום רה"ג דפשיטא ליה להגמרא דאחרון לא קליש פסולא דידי' למ"ד אין ברירה יותר מהאמצעים חוץ מן האחרון וכמו שאין האמצעים פוסלין משום ריח הגט ה"ה דאין באחרון משום ריח הגט והא דאחרון פוסל לדידהו ע"כ היינו טעמא משום דלחומרא אמרינן ברירה וכדפרש"י וכיון דאמר ר"י גבי שדה דאין ברירה תו לא איצטריך לאשמועינן דאף הראשון אינו פוסל וש"מ טעמי' דאחרון פוסל לר"א וזעירי לאו משום ריח הגט הוא אלא משום דאמרינן יש ברירה לחומרא וכדפרש"י וכפירוש הר"ן דהא דאחרון פוסל משום דאמרינן יש ברירה הרי נתברר לפרש"י והר"ן דאין בשלא לשמה משום ריח הגט למאי דקי"ל כולן אינן פוסלין חוץ מן האחרון וא"כ איכא לדמויי שאר פסולי הגט לשלא לשמה ולגט המעושה וכדאמרן והרי גבי אין עליו עדים ונתנו לה בפני עדים קאמרי נמי ר"י ור"י לרבנן דאפילו ריח הגט אין בו ואינו פוסל מן הכהונה וש"מ מדבשלשה גיטין פסולין הללו דחשיבנא אין בהם משום ריח הגט אלמא אין משום ריח הגט אלא בלא נתגרשה אלא מאישה לחוד דגלי קרא אבל בשאר פסולי הגט דלא גלי אין בהם אפילו משום ריח הגט כדאשכחן הני תלתא דאמרן:
1
ב׳ולכאורה הדעת נוטה לזה דמדהני תלתא גיטין פסולין אין בהם משום ריח הגט אלמא לא גמרינן לשאר פסולי גטין מלא נתגרשה אלא מאישה דגלי בה קרא דפסול משום ריח הגט. אבל כי דייקת ביה שפיר יש לומר דכולהו פסולי דגיטא שפיר איכא למילף דפסול מן הכהונה משום ריח הגט מל"נ אלא מאישה דגלי בה קרא מ"מ הני תלתא גיטין פסולין דאמרן ה"ט דאין בהם משום ריח הגט דבגט מעושה ה"ט דלא פסול לכהונה דהא (כתיב) אשה גרושה מאישה לא יקחו וזו לא נתגרשה מאישה כיון שהוא מעושה ואין דעת הבעל לגרשה אלא שאנסוהו ולא גמר ונתן. וכן להא דפליגי אמוראי בהני פסולי דמ"ס כולן פוסלין חוץ מ"ה ומר סבר כולן אין פוסלין נ"ל דבהא פליגי דמר מדמי לה לפסול דלא נתגרשה אלא מאישה דאע"ג דפסול מ"מ פוסל מ"ה ה"נ בפסול שלא לשמה אע"ג (דפסול) מ"מ פוסל מן הכהונה ומר סבר כיון דהאי גרושה מאישה ע"כ בכתיבת הגט הוא דקפיד קרא דאם נתגרשה מאישה בכתיבת הגט ונתינה הוא דפוסל מן הכהונה אבל בעלמא אם אמר לה מגורשת ממני בע"פ בלא כתיבה אינו פוסל מן הכהונה וכן כתב ולא נתן אינו פוסל מן הכהונה וכדתנן בסוף פרק הזורק (דף פ"א) כתב לגרש את אשתו ונמלך כו' ובה"א אע"פ שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה א"כ האי אשה גרושה היינו ע"י כתיבה ונתינה והוה ליה כאלו כתב קרא בהדיא אשה גרושה מאישה ע"י כתיבה ונתינה מאישה לא יקחו וא"כ כיון דכתיב גבי' כתיבה זו (שלא נתגרשה) אשה ומאישה בעינן כתיבה זו לשמו ולשמה כדדרשינן בר"פ כ"ה מוכתב לה לה לשמה ואפשר לדייק לה מדכתיב ואשה מאישה האי ואשה מיותר הוא דהוה ליה לכתוב גרושה מאישה לא יקחו ואשה ל"ל אלא ש"מ דמ"מ בעינן האי גרושה מאישה שפירשנו גרושה ע"י כתיבה דהכתיבה תהיה לשם אשה וה"נ יליף התם מוכתב דווקא לשם איש משמע ומלה לשמה לשם אשה. וי"ל נמי דה"ט דאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפ"ע אפילו ריח הגט אין בו לרבנן משום דרבנן דרשי דהאי וכתב אחתימת עדים קאי וחתימת עדים הוא דבעי לשמה אבל כתיבת הגט לא בעי לשמה ואפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר כדאמרינן בפ"ב דגיטין (דף כ"ג) א"כ האי כתיבה דגבי גרושה מאישה דדייקינן מיניה דבכתב לשמה מיירי אחתימה לשמה הוא דקפיד א"כ אין עליו עדים אע"פ שנתן לה בפני עדים לאו כלום הוא דהא אין כאן כתיבה שהוא חתימת עדים וכן לדידן דקי"ל כר"א דעידי מסירה כרתי וכתב דכתב רחמנא גבי גט היינו כתיבת הגט מ"מ אם מסר לה בע"ח בלא ע"מ אין כאן כריתות וגרושין ורחמנא אמר אשה גרושה מאישה וזה לאו גרושה מקרי כיון דליכא ע"מ דכרתי וה"ט נמי לר"מ דאמר ע"ח כרתי אין עליו עדים ונתנו לה בפני עדים אין כאן כריתות וגרושין ורחמנא אמר ואשה גרושה מאישה והא לאו גרושה מקרי כיון דאין כאן ע"ח דכרתי ועבדי גרושין:
2