שער האמונה ויסוד החסידות, פתח השער לבית יעקב ג׳Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Entrance to the Gate of Beit Yaakov 3
א׳כאשר האדם יאמין שהש"י הוא השורש, ואין חילוק מצדו ית' בין קודם בריאת העולם לאחר הבריאה, אז תהיה יראתו שלימה.
1
ב׳ובזוה"ק וישלח (דף קסו.) רבי שמעון פתח (משלי יב) טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם וכו', ואיהו חסר לחם חסר מהימנותא כד"א לחם אלהיו. שאם האדם שלם באמונה, אז יראתו ואהבתו שלמים, וחסרון אמונה יקרא בזה"ק קדושים (דף פ.) חסר לב מהו חסר לב מאן דלית ליה מהימנותא דמאן דלא אשתדל באורייתא לאו ביה מהימנותא ופגים הוא מכלא. ועל זה אמר שלמה (משלי יז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. שהיראה מתוך האמונה, כאשר יאמין האדם שהש"י הוא השורש, וכמו שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם, שמצד הש"י אין שום חילוק בין קודם בריאת העולם לאחר בריאת העולם:
2
ג׳שורש האמונה היא, שהשי"ת המציא את כל הבריאה יש מאין, ואין דעתנו מגעת לשרשו ית', ואף השגת הנביאים הוא רק מה שברא השי"ת כח השגה לבריאה.
3
ד׳ושורש האמונה ליראת ה', שיאמין האדם באמונה שלמה, שהש"י המציא את כל הבריאה יש מאין גמור, וחקק כל החקים והעריך כל המערכות וסדר כל הסדרים. והוא העריך וחלק ומדד לנו דעה והשכל, בגבול אשר הגביל להבריאה, וסדר לנו סדרים ומערכת, ונתן לנו תפיסה והשגה להשיג, כפי אשר חלק לנו, ועל פי המדה אשר מדד לנו. והכל האציל וברא ויצר ועשה יש מאין גמור, שבאמת מה שנראה לנו ישות והויה נפרדת והנהגה, הוא לקבוע דמות דעה זאת, כפי כח השגתנו אשר חלק לנו. וצריכים אנו לדעת ולהאמין, שאין דעתנו מגעת לשורש דעתו ית', שאין לנו להתבונן אלא במה שהורשינו. שאף השגת הנבואה ונביאים הוא רק כפי מה שברא להם הש"י כח והשגה, וכפי השגה זו כן ישיגו, וכמ"ש (הושע יב) וביד הנביאים אדמה. וכדאיתא בתיקוני הזהר (תקון י"ט דף מ.) וכשרוצה הש"י להמשיך נבואה כל הספירות כלולים בהם ונקראים נביאים, ומלכות היא דמיון כלם, שנאמר וביד הנביאים אדמה, כמ"ש הנביא (הושע יב) ודברתי על הנביאים, שהוא כמו אספקלריא שכל הפנים נראין בה, כן כל הספירות מראין בה כחם ודמיונם וצורתם לכל נביא כפי השגתו למעלה, וכמו כן למטה היא מתלבשת בכסא הכבוד ובכל המלאכים והאופנים וחיות הקודש ובכל הרקיעים והכסאות שבהם. והמלאכים התלוים מהם, שיש מלאכים גבוהים עליהם שנאמר (קהלת ה) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, וכן בכל כוכב ומזל כמ"ש ומלכותו בכל משלה, וזהו וביד הנביאים אדמה, ולכל אחד נדמה כפי כחו שהוא נשמתו. וכדאיתא במדרש רבה (תזריע פ' טו) אפילו רוה"ק ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל מפסוק (איוב כח)לעשות לרוח משקל, והיינו שהשגת הנביאים הוא ג"כ כח נברא והשגה ותפיסה נבראת, מה שחלק השי"ת מחכמתו לחכמים ולנביאים, כפי כח ההשגה שניתן בהם בשורש נשמתן. אבל כל ההשגות הם רק כח נברא, מה שחלק הש"י כח השגה להבריאה:
4
ה׳מה שנזכר ענינים שהיו קודם שנברא העולם, כל זה הוא אחר שעלה ברצונו הקדום, ואז נברא הזמן וסדר מדת ההנהגה.
5
ו׳ואף מה שנזכר בכמה מקומות לשון קודם שנברא העולם, וכדאיתא במדרש הנעלם זוה"ח (בראשית דף ג) קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד, וכמה ענינים שנזכרו שהיו קודם שנברא העולם ונדרש עליהם, וכן התורה שהיתה גנוזה שני אלפים שנה קודם שנברא העולם. כל זה הוא אחר שעלה ברצונו הקדום, כקדמותו גבול הוית העולם, אז נברא הזמן, וזה יקרא שני אלפים שנה אלף חכמה אלף בינה, ואז יקרא סדר הזמנים. וכדאיתא במדרש בראשית רבה (פרשה ג') מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן. ובמקום וגבול שנקבע סדר הזמנים, היינו בריאת הזמן, אז הוקבעו גבולים ומערכות וסדר מדת ההנהגה, וכדאי' בהקדמת תיקוני הזהר הקדמה שניה (דף יז.) אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירין לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין וכו' יעו"ש. הרי דכל סדר מערכת מדת ההנהגה הוקבע במקום וגבול שנקבע סדר הזמנים לצורך הנהגת העולם, עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין, וכדמסיים (שם) ואנת לית לך שם ידיע כו' לית לך אתר ידיע אלא לאשתמודע תוקפך וחילך לבני נשא כו' יעו"ש:
6
ז׳גם השמות והכנוים לשמו ית', וכן הספירות שהיו קודם בריאת העולם, הכל נברא לתכלית הבריאה כדי שיוכלו הנבראים להשיג האור על ידם.
7
ח׳וכן מה שנזכר בזה"ק פנחס (דף רנז:) אוף הכי מארי עלמא קדם דברא עלמא וברא בריין דיליה למאן אתקרי רחום וחנון או דיין, אלא כל שמהן דיליה אינון כנוין, ולא אתקרי בהון אלא על שום בריין דעלמא. ובגין דא כד מארי דרא אינון טבין איהו אתקרי לגבייהו יקו"ק במדת רחמים וכו' ולכל בר נש כפום מדה דיליה אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיע, כגוונא דספיראן דכל ספירה אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום, ובאלין שמהן מארי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון ואתקרי בהון ואתכסי בהון ודר בהון כנשמתא לגבי אברים דגופא. ושם (דף רנח.) דכד הוה איהו יחיד קדם דברא עלמא אמאי הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אלין או בשאר כנויין כגון (שמות ל״ד:ו׳) רחום וחנון ארך אפים וגו' דיין אמיץ חזק וסגיאין בכל אינון שמהן וכנוין אתקרי על שם כל עלמין. וענין עשר תקונין הנזכר בתיקוני הזוהר הקדמה שניה הנ"ל, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירין לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין. הוא כדי שיוכלו הברואים לקבל האור, כדאיתא בזה"ק אדרא רבא קדישא (דף קלה:) כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה תקין וזמין וכו'. שזה ענין שנזכרו שם כל התקונין באדרא, היינו שנתקן בלבושים, כדי שהברואים יוכלו להשיג על ידם. וכדאי' בזה"ק (בלק דף רד:) נהורא קדמאה דברא קוב"ה הוה נהיר עד דלא הוי יכלין עלמין למסבליה מה עביד קוב"ה עבד נהורא לנהוריה לאתלבשא דא בדא וכן כל שאר נהורין עד דעלמין כלהו בקיומייהו ויכלין למסבל. ובהקדמת תיקוני הזהר הנ"ל לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו' ולית דידע בך כלל ובר מנך לית יחודא בעלאי ותתאי וכו' ואנת לית לך שם ידיע , דאנת הוא ממלא כל שמהן ואנת הוא שלימו דכלא, וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כלהו כגופא בלא נשמתא, אנת חכים ולא בחכמה ידיע אנת הוא מבין ולא מבינה ידיע לית לך אתר ידיע אלא לאשתמודע תוקפך וחילך לבני נשא איך אתנהג עלמא בדינא וברחמי וכו' אבל לאו דאית לך צדק ידיע דאיהו דין ולאו משפט ידיע דאיהו רחמים ולא מכל אלין מדות כלל. ומזה מפורש שכל השמות והמדות הם רק מצד הבריאה, והשמות והמדות הם ג"כ נבראים לתכלית הבריאה:
8
ט׳חוץ ממה שנכלל במדות סדר ההנהגה, כן נכלל בהם כל השגת הברואים ודעתם ושכלם, ואפילו שינויי דעת האדם.
9
י׳וכמו שבהמדות נכלל כל סדר ההנהגה, כן נכלל בהם כל השגת הברואים ודעתם ושכלם וסדר הזמנים, והחושים והמוחשים והשכל והמושכל וכח ההרגש והמורגש והעילת והעלולים והמנין והמספר, בחומר ובצורה של כל הבריאה, משפל המדרגות עד רום המעלות, מן הדומם והצומח והחי והמדבר והזמן, עד מלאכי מרום והספירות והשמות והכנויים, הכל הוא נברא מחודש, מרצון הקודם כקדמותו, שיצא לפועל בגבולו ובערכו, וסדרו במקומו ובעתו, עד העולם השפל שהוא עולם הספק, שאין בה שום דבר ברור, שבה יכול האדם לברור בדעתו, אשר נתן לו וברא וסדר באדם כח המחשבה והמחשבה והמוחשב בהמחשבה וכח השכל שישכיל האדם וגם המושכל, היינו שדברים אלו ישכיל בכח שכלו, ומאלו יהיה בכח שכלו היקשים והבדלות, וכל החושים והמוחשים, באיזה צורה יחוש ובאיזה צורה מוחש. וכן בכל סדר הבריאה השגה בדעת האדם שזה יהיה מחויב וזה נמנע וזה אפשר, הכל הוא נברא ונערך ונסדר ברצון השי"ת, ותמיד יכול לשנות, וגם לשנות דעת האדם, שזה שמבין שזה הוא נמנע יבין בהיפך שהוא מחויב או אפשר:
10
י״אחוזר לבאר, שכל המדות והכנויים הם רק מגבול רצון הבריאה, אבל למעלה מזה אין שום לבוש כלל, וכל הנבראים ואף הכוחות העליונים נערכים לפי הרצון, ובכח הרצון לשנותם.
11
י״בולפי זה מפורש יוצא, שכל מה שנזכר בזה"ק פנחס הנ"ל, שכל השמות והכנויים והמדות הוא על שם הברואים מה שהיה עתיד לנהג בהם, כל זה הוא רק מגבול רצון חידוש הבריאה ולמטה, אבל לא למעלה מזה, ששם אין שום לבוש ומדה ושם כלל. וכדאיתא בזה"ק פרשת בא (דף מב.) ואל מי תדמיוני דכל חיון דאינון חיות הקודש באתוון דשמא קדישא אתקריאו הה"ד (ישעיהו מ״ג:ז׳) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו אפילו כל בריין דאתבריאו בהון ולית בריאה דלא אתרשים בהאי שמא, בגין לאשתמודע למאן דברא ליה וכו' ובגין דא אמר (שם מ) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, לית בכל בריה דאשווה כוותי ואף על גב דבראתי לה כדמות אתוון דילי דאנא יכיל למחאה ההיא צורה ולמעבד לה כמה זמנין, ולית אלוה אחרא עלי דיכול לממחי דיוקני וכו'. הרי מפורש, שכל הנבראים אף חיות הקודש וכל הכחות העליונים, אף שורש צורתם הם רק נערכים ומסודרים בצורות הקדושות, מחודשים כפי הרצון, ובכח הרצון לשנות אף אלו הצורות לצורות אחרים, שכפי השתנות הצורות העליונים ישתנה כל סדר ההנהגה מרום המעלות עד שפל המדרגות, ואף הנהגת טבע העולם התחתון. ושם בזה"ק (בא מב:) מסיים ואי יקשה בר נש דהא כתיב (דברים לב) כי לא ראיתם כל תמונה איהו יתרץ ליה האי תמונה חזינא דהא כתיב ותמונת ה' יביט. ולא בכל תמונה אחרא דבר נש דיצר באתווי, ובגין דא אמר ואל מי תדמיוני ואשוה ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. ואפילו האי תמונה לית ליה באתריה אלא כד נחית לאמלכא על בריין ויתפשט עלייהו יתחזי לון לכל חד כפום מראה וחזיון ודמיון דלהון והאי איהו (הושע יב) וביד הנביאים אדמה. ובגין דא יימא איהו אע"ג דאנא אדמה לכו בדיוקנייכו אל מי תדמיוני ואשוה, דהא קדם דברא קוב"ה דיוקנא בעלמא וצייר צורה הוה הוא יחידאי בלא צורה ודמיון. הרי שכל השמות והכנויים הם נבראים, וקודם הבריאה לא היה שום שם ושום צורה מצורות הקדושות, וכדאיתא בזה"ק בא (דף מב:) ומאן דאשתמודע ליה קדם בריאה דאיהו לבר מדיוקנא אסיר למעבד ליה צורה דיוקנא בעלמא, לא באות ה' ולא באות י' ואפילו בשמא קדישא ולא בשום אות ונקודה בעלמא, והאי איהו כי לא ראיתם כל תמונה, מכל דבר דאית ביה תמונה ודמיון לא ראיתם, אבל בתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בההוא דיוקנא ידו"ד בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה בכל מדה ומדה:
12