שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה י״גSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 13
א׳ומימות רשב"י האיר הקב"ה לו, שכל סדר העולמות והספירות וכנויים יוצאים מפסוקי התורה, ואף מה שנזכר בספרא דאדם קדמאה, חזר ונשנה למשה, והכל הוא בתורה.
1
ב׳וכך הם דברי רבי שמעון אנן אורחא דאורייתא נקטינן, שרבי שמעון פתח וגילה שכל הסודות הם בהתורה. ולו האיר הש"י שמצא בהתורה כל השמות והכנויים והיכלות, וכל סדר השתלשלות העולמות והספירות ושמות הקדושים שיוצאים מפסוקי התורה ושמות המלאכים, כדאיתא בתקוני הזהר (תקון נ"ז דף צא:) שאין שום מלאך שאין לו פסוק כתוב בתורה, כי באלו הברייתות לא נזכר בהם מהתורה, כי לא נתיסדו על פסוקי התורה, לפי ששרש יסודם הוא מקודם מתן תורה. ומימות רבי שמעון האיר הקב"ה שהכל הוא בהתורה. ולכן איתא בזה"ק (אחרי סא.) כל אינון דסלקין בדרגוי לא סלקין אלא לאשלמא עמיה. ואף מה שנזכר בספרא דאדם קדמאה חזר ונשנה למשה בתורה, וכדאיתא בזה"ק (יתרו ע.) אמר רבי שמעון ארימית ידי בצלו למאן דברא עלמא דאע"ג דבהאי קרא גלו קדמאי סתימין עלאין, אית לאסתכלא ולעיינא ברזין דספרא דאדם קדמאה דמתמן אתמשכו ספרא גניזא דשלמה מלכא וכו'. זה ספר לאשגחא ולגלאה תולדות אדם אילנא דגלי תולדות אדם ועביד איבין לאפקא לעלמא, זה ספר למנדע חכמתא סתימא ועמיקא דאתמסר לאדם קדמאה בדיוקנא דבני נשא, חכמתא דא אתמסר לשלמה מלכא וירית לה וכתב בספריה. אוליפנא דמשה אתקשי בדא עד דאתא שכינתא ואוליפת ליה וכו' ותמן אוליף משה חכתמא דא ועייל בגויה וכו'. הרי שהיה זאת בספרא דאדם קדמאה והקב"ה מסרה למשה ונרמז בפרשת ואתה תצוה. וגם נרמז במעשה בראשית ובמעשה מרכבה, כדאיתא בזה"ק (נשא קכב:) ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא וכו' ושם (דף קכג.) דכמה דאית דיוקנין טבין על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי, כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא, לאנהגא לון בעובדין בישין דירתין גיהנם וכו' ות"ח בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ובפרצופא דאנפוי הה"ד (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם, בדויקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקוב"ה ושכינתא וכו' או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא וכו' ורא דמלה (בראשית א׳:כ״ד) תוצא הארץ נפש חיה למינה וכו' תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופא דההוא דרגא דאנהיג ליה וכו'.
2
ג׳לכל ממונה יש פסוק בתורה שממנו מקבל, שדרך התורה משפיע לו השי"ת כח.
3
ד׳וכן גם כל ההיכלות והספירות ושמות מלאכים וממונים שנזכרו בכל הבריתות שהיה מקודם מתן תורה, כולם נתנו ונקבעו בתורה בסדר התורה. וכדאיתא בתקוני הזהר (תקון נ"ז דף צא:) לית מלאך דלית ליה עקרא ויסוד בספירן, וכל ספירה אית לה שם ידיע והוי' ידיע וכל שמהן תמן אית לון עקרא ויסודא. והאי כללא נקוט בידך דכל ממנן דלעילא שמהן דלהון תליין בספירן ושמהתהון כל חד אית ליה קרא על שמא דיליה. שכל אחד יש לו פסוק בתורה שממנו מקבל, שדרך התורה משפיע לו הש"י כח. שכל הבריאה נבראה בתורה, ורק שבמתן תורה נגלה איך הכל קבוע בתורה, שבאורייתא ברא קוב"ה כל הבריאה, כדאיתא בזהר הקדוש בכמה מקומות, ולכן מעת שנתנה התורה לישראל הכל נכלל בתורה, וכל למודי ישראל צריכים להיות רק מתורת משה, וכדאיתא בזהר (יתרו פו:) וזאת התורה אשר שם משה אשר שם משה אתה יכול לומר דלא שם משה אי אתה יכול לומר:
4
ה׳קודם מתן תורה, היה כל שפע ההנהגה כפי מערכת הכוכבים והמזלות, אכן כשקבלו התורה, נתעלו ישראל למעלה מן המזלות, ומקבלים מיד השי"ת.
5
ו׳וזה דאיתא בזה"ק (פנחס רטז:) ת"ח כל בריין דעלמא קודם דאתיהיבת אורייתא לישראל הוו תליין במזלא ואפילו בני חיי ומזוני, אבל בתר דאתיהיבת אורייתא לישראל אפיק להון מחיובא דכוכביא ומזלי וכו' ובגין דא כל המשתדל באורייתא בטיל מניה חיובא דכוכביא ומזלי. שקודם מתן תורה היה כל שפע ההנהגה בסדר מסודר, בדרך עילה ועלול, שכל המדרגות קבלו ממה שלמעלה מהם והשפיעו למה שלמטה מהם, עד שהאדם שהוא המקבל האחרון, היה צריך שירד למטה מהכוכבים ומזלות וממילא היה מתנהג כפי מערכת הכוכבים ומזלות ומשטרם והילוכם אם לטוב אם להפך, כל מזל כפי כחו ומערכתו, כן היה משפיע על כל הבריאה. אכן כשקבלו ישראל את התורה, נתעלו למעלה מהכוכבים ומזלות, לפי שנמסר להם התורה שהכל נברא בתורה. וכמו שמרמז בזה"ק (שם) ודא אוליפנא מאברהם בגין דהוו עתידין בנוי לקבלא ה' מאברהם דאיהו חמשה חומשי תורה, דאתמר בה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, בה' בראם, אמר לאברהם בגין האי ה' דאתוסף בשמך השמים תחתך. וכל כוכביא ומזלי דנהירין בה'. וכמו שנדרש במדרש רבה (לך מד) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה שהגביהו הקב"ה למעלה מכיפת הרקיע, ומקבל רק מיד השי"ת הטובה והמלאה:
6