שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה י״זSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 17
א׳מה שטענו על הרמב"ם, שבטעמי המצוות מפרש טעמים חדשים. מי לנו גדול מהרדב"ז מקובל נורא, שע"פ רוב מפרש טעם הרמב"ם ע"פ קבלה, והפשט והסוד הכל אחד.
1
ב׳וכן מה שטענו עליו בפירושו בטעמי מצות, שכפי הראות הוא מפרש המצוה בטעמים חלושים והרבו לטעון עליו בזה. אכן באמת מלבד מה שניכר לכל מבין, שמעטף במתק שפתיו כוונותיו העמוקים יותר מכפי הלבוש שהלביש דבריו, אבל גם דבריו בפשטות ג"כ אין בהם מהזרות. שכל דברי התורה והמצות יש להם לבוש גם בעולם הזה בלבוש היותר שפל ונמוך. ומי לנו גדול מהרדב"ז ז"ל שהיה גאון עצום ומקובל נורא ארוך בדורו. ובספר מצודת דוד שחיבר על טעמי המצוות, מביא בכל מצוה טעמו של הרמב"ם ז"ל כפשוטו, ועל פי הרוב מפרש זה הטעם עצמו בפנימיות על דרך האמת, כי כל מבין יבין באמת, שהפשט והסוד אחד הם ומתאחדים יחד, וכל מי שיאמר שהסוד הוא ענין אחר מהפשט על זה נאמר בסודם אל תבא נפשי. ואף במקום שנטה מדבריו לא דחה אותם בשתי ידיים, רק אומר שאין דבריו מספיקים וצריך לבאר על פי הסוד. ומבואר אי"ה לקמן איך שהטעם הפשוט הוא בעצמו הטעם על דרך האמת:
2
ג׳מה שכתב בטעמי המצוות, על שלחן ולחם הפנים, לא אדע בו סיבה, מוכח מזה שכל דבריו ע"פ הסוד.
3
ד׳וכן בטעמי מצות (פרק מ"ה משלישי) שכתב טעמי מצות הלכות בית הבחירה ועל כל מצותיו כתב טעמים, ובהגיע למצות השלחן ולחם הפנים כתב, אבל השלחן והיות הלחם עליו תמיד לא אדע בו סיבה ואיני יודע לאיזה דבר איחס אותו עד היום. ועל זה התפלא גם הרדב"ז ז"ל במצודת דוד, שכפי שכתב היה יכול לומר גם על לחם הפנים שמשם יוצא שפע מזון לעולם. ובאמת כל הרואה יתפלא מאד שכפי הראות שהסתפק בטעמים קטנים על כל המצות, למה לא היה יכול למצוא טעם כזה ללחם הפנים. וכמו שמפרשיו כתבו טעמים בזה, מוכח מזה עצמו שכל טעמיו המה גם על פי סוד. ורק בשלחן ולחם הפנים הודה ולא בוש לומר שאינו יודע הטעם, וגם האר"י ז"ל במזמוריו התפלל יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי:
4