שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה י״חSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 18
א׳בענין שעוררו על המורה, שכתב דמעשה מרכבה הוא הילוך הגלגלים. קשה עליהם, דהרמב"ם עצמו הזהיר לכל מבין שיעלים, ומצד שני הוא חיבר ספרים בתכונות השמים.
1
ב׳וכן במה שהרעישו עליו במה שכתב מעשה מרכבה שהוכיחו מדבריו שכוונתו שהוא רק על סיבוב והילוך הגלגלים. ובזה מצאה ידם די בזיון עליו ובקול רעם בגלגל הרעימו עליו. אכן המעיין בדבריו, עם כי כתב מפורש בהקדמה לחלק ג' שאינו מכריע לומר שאין לו פירוש אחר, וכמו שכתב שם, ואפשר שיהיה הענין חלופו ותהי הכוונה דבר אחר. אכן באמת בדעתו הוא שהגיע לבאר על דרך הכתובים, ואם נאמין שכוונתו הוא שאין הפירוש רק כפי פשוטו, יקשה עליו מאד, שסותר דברי עצמו בשורש, וכמו שהעיר עליו הר"י אברבנאל ז"ל בהערותיו לסוף חלק שלישי מהמורה, שאם היה מה שהשיג יחזקאל כפי פשוטו, היה דומה להשגתו למה שהשיג אחד מהחוקרים הטבעיים ולמה היו חז"ל מזהירים כל כך בהעלמתו. וגם הרמב"ם ז"ל בעצמו הזהיר מאד לכל מבין שיעלים הדברים מאד. והוא בעצמו חיבר ספרים בתכונת השמים, וכן ביאר בביאורו לקידוש החדש וכן בפרק ח' ט' י' י"א משני, הרבה לספר בזה ולא ירא מלגלות את אשר הזהיר בעצמו שלא לגלות. וכן הרבו להשיג עליו בזה, שכפי ביאורו של הרמב"ם ז"ל בביאור מרכבת יחזקאל קשה הרבה קושיות (ועיין לקמן):
2
ג׳כוונת הרמב"ם באמת בדברי האריז"ל, שכל הנהגת העולם עד עולם השפל, ג"כ נכלל במעשה מרכבה.
3
ד׳אכן באמת יראה כל מעיין בעין טובה, כי רק לבאר בא, שגם הנהגת העולם מראשית שפע החיים עד תכליתה הוא מעולם השפל, ג"כ נכללת במעשה מרכבה ורשמת אמת ניכר בכל. ודברים אלו כתב ג"כ האר"י הקדוש ז"ל בעץ החיים בהיכל השביעי היכל אבי"ע בשער ציור העולמות בהקדמה, וזה לשונו הקדוש, נמצא עתה כי כדור הארץ הזו התחתונה אשר בה אנשים ובהמות וכל כלים דעשייה, שהם היותר חיצונים שבכל העולמות כולם, מבחינת אור יושר פנימי, ואח"כ מקיפים השמים והרקיעים אשר על הארץ הזו שהוא בחי' אור מקיף דיושר דעשייה, ועליהם יקיפו השמים אחרים שהם אור מקיף עגולי העשייה וכו' [ומקום זה בתקוני הזהר בהקדמה (דף ג:) ועלת על כלא נהיר בעשר ספירן דאצילות ובעשר דבריאה ובעשר כתות מלאכיא דיצירא ובעשר גלגלי דרקיע דעשייה ולא אשתני בכל אתר]. ומבאר שם שהלבושים האלו הם בחינת כלים, והעצמות הוא מלובש בהכלים כנ"ל. וגם מבאר שם שלכל העולמות הנ"ל העצמות מתחלק לנפש רוח נשמה חיה יחידה, ויש גוף וכלים ויש כמה לבושים וכל הלבושים הם נשמה ללבוש שעליהם. הרי מפורש יוצא שהכלים דעשייה הם הגלגלים, ומבואר שמרכבה היא בכל העולמותבכלים ועצמות ונפש רוח נשמה חיה יחידה, כדאיתא בעץ החיים שער קליפת נגה (פרק שני) שמרכבת יחזקאל הוא ביצירה, אכן פירושו להשיג מן נגה שבעשייה עד שורש היצירה, וכמו שמוכח שם בכל הפרקים שבשער הנ"ל. וכמו שנזכר לעיל שלשעתו הוצרך להראות ליחזקאל איך מלכותו בכל משלה, ולכן ראה מראשית ההשגה עד המקום שהוצרך להראות לו מקום כח ההסתר שהוא עד יצירה, וכמו שנתבאר שם בשער הקליפות (פרק ג) שבעולם האצילות דקדושה, הטוב מרובה וכן בבריאה, וביצירה הוא מעורב טוב ורע במשקל זה לעומת זה. ולכן מעולם היצירה מתגדל כח ההסתר, ולכן הוצרך להראות ליחזקאל, ששורש כח ההסתר הוא ביד הש"י כמו שנזכר לעיל מזה"ק (שמות ב:) ובמדבר (דף קיח:):
4
ה׳אף דברים שפירש הרמב"ם בלבושים תחתונים, מ"מ רמז בכמה ענינים והסתיר העומק בקבלה במתק שפתיו.
5
ו׳וכן מה שהרבו להשיג עליו בכמה ענינים, שהוא תפס לפרש בלבוש התחתון מכל, והם ערערו עליו ממה שראו שיש גבוה מעל גבוה. אכן, אף שתפס לפרש רק בלבוש היותר תחתון, מכל מקום רמז בכמה ענינים שהיה לו בהם קבלה אמתית והוא הסתירה ורק רמזה במתק שפתיו:
6
ז׳חוזר לבאר, שאם אמת כדברי המעוררים על הרמב"ם, שלדבריו מעשה מרכבה הוא תכונות השמים, מה ראה יחזקאל לגלות יותר מישעיה. וכן מה שטען עליו האברבנאל במנין הכדורים, הכל מתאים עם דעת מקבלי האמת.
7
ח׳ואף במעשה מרכבה, בפרק ששי משלישי, שביאר מה שראה יחזקאל וגילה יותר מישעיה, וז"ל, והוא אמרם בחגיגה כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה וכו' והוא ישעיה לא היו אנשי דורו צריכים לבאר להם הפרט ההוא, אבל הספיק להם אמרו, ואראה את ה', ובני הגולה היו צריכים לפרט הזה, והם ממש דברי זה"ק (שמות ב:) שהובא לעיל. ואם היה הדבר כפשוטו שפשטו בו מפרשים שאינו מפרש אלא תכונת השמים, מה ראה יחזקאל לגלות ומה יועיל להם בידעם זאת בגלות. ומפורש יוצא שהיה לו בזה קבלה אמתית ואין כאן מקום לבאר הענין. אכן כל הרואה בעין טובה ובהירה יבין וישכיל, כי כמעט כל הדברים בענינים אלו מתאימים עם דעת מקבלי האמת. וכן מה שכתב ומנה ארבעה כדורים, והעיר בזה האברבנאל בטענה השלישית והרביעית, שאינו כפי האמת שתשעה הם ואיך נחשוב ליחזקאל הנביא טועה ח"ו, והמעיין בעץ החיים שער ציור העולמות בהקדמה, שמחלק שם העשר לארבעה והוא מכוון לדברי הרמב"ם ז"ל, ועיין מורה (בעשירי משני) שם רמז למנין הארבעה שהעיר עליו האברבנאל ועיי"ש. וכן בפרקי ההצלחה הנדפסים בתשובת הרמב"ם הנקרא פאר הדור, שכתב לתלמידו הר' יוסף עקנין, ביאר לו הכתוב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת, כתב וז"ל, כמו שהנשימה היא חיות הלב ובריאתו וכו' סוככים בכנפיהם המשולים בתיבה משותפת תחת כנפי הריאה והם שתים באמת. ודע כי משכן לבך הוא הארון הגנוזים בו לוחות העדות. וזה מפורש בזה"ק ברעיא מהימנא (פנחס רלה.) תרין כנפי ריאה ותרין כליין דכנפי ריאה פניהם וכנפיהם פרודות וכו' ורוחין דאוירא נחתין ביה בלבא לקררא חמימותא דלא ליקוד גופא וכו' וכנפי ריאה מקבלין לרוחא דאיהו מלכא עלייהו, כמה דאמינא ופניהם וכנפיהם פרודות והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה. ובתקונים (בתיקונים הנוספים תקונא תליתאה דף קמ:) כנפי ריאה וכו' ועלייהו אתמר והיו הכרובים פורשי כנפים וכו' על הכפורת דא כפורת דלבא וכו':
8
ט׳גם דברי הרמב"ם במדרגת הנבואה של אברהם אבינו, שהיא העליונה זולת משה רבינו, הכל הוא כמאמר הזה"ק.
9
י׳ונראה מפורש בכמה מקומות, שהיה לו קבלה ברורה, שכתב בפרק מ"ה משני, המדרגה הי"א שיראה המלאך מדבר עמו במראה, כאברהם אבינו בשעת העקדה, וזאת אצלי העליונה שבמדרגת הנביאים, אשר העידו הספרים בעניניהם, אחר אשר התישב מה שהתישב משלימות דבריות האיש, כפי מה שיחייבוהו העיון ואחר ההתנות במשה רבינו ע"ה. והנה ביאר שם שבמדרגת הנבואה זו היא המדרגה העליונה, מוכח שהנבואה הנזכרת בתורה זו היא המדרגה העליונה, זולת משה רבינו שהיה לו השגה גדולה, כמו שכתוב פה אל פה אדבר בו והיינו מצד הכשר נשמתו, וכמו דאיתא בספר היד החילוק שבין נבואת משה והשגתו ובין שאר הנביאים. אבל במה שנזכר במאמרי התורה ממקור שהנבואה באה נבואה זו היותר עליונה, וזה מתאים מאד עם מאמר זה"ק (באדרא רבא קדישא קל.) תאנא שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפריש באורייתא בר מן אתר חד, דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעת נאם ה' נאם דזעיר אפין וכמו שיתבאר הענין בפנים הס' במקומו:
10