שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה כ״גSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 23
א׳עיר וקדיש מן שמיא נחית האר"י הקדוש, החל להאיר דברי הרשב"י והעביר לתלמידו קדוש ה' ר"ח וויטאל זי"ע, וממנו קבלו שאר התלמידים. אך כל אחד כפי בחינתו. ולכן כתב מהרח"ו שלא ללמוד מתוך ספריהם.
1
ב׳וכמו שנודע גודל קדושתו ועוצם פרישותו ורוב חכמתו ורוחו ובינתו הקדושה ואר"י עיר וקדיש מן שמיא נחית, להאיר לארץ וללמד לאדם חכמה ודעת, הוא בחיר ה' ואור הנעלם , בו הביט מסוף העולם ועד סופו. החל להאיר ולפרש דברי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל וכמו שכתב בשבחי האר"י ז"ל שכל ההשגה השיג מספר הזוהר והאיר לו השי"ת לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר ה', והוא למד לתלמידו הרב הגדול קדוש ה' ר' חיים וויטאל זללה"ה, וממנו קבלו שאר התלמידים. אכן גם עליהם כתב רבינו חיים וויטאל זלל"ה שלא ללמוד מתוך ספריהם, כי כל אחד השיג רק כפי בחינתו. והספרים שחבר רבינו חיים וויטאל זללה"ה הם השמונה שערים אשר מהם נתחבר העץ החיים ופרי עץ החייים. וספר אדם ישר וספר ארבע מאות שקל כסף וספר ארצות החיים הם הכתבים הראשונים שקודם השמונה שערים, ויש בהם ענינים שלא הובאו בהשערים, שהשערים הם רק שלחן הערוך הנצרך לכל נפש החפץ להבין דברים עתיקים במה שנצרך תמיד:
2
ג׳לשון האריז"ל היה מובן רק לתלמידו כי קיצר בלשונו. ומהרח"ו כתב שרק בדורות האחרונים יתגלו דבריו. ובהרבה מדינות החלו להעתיק דבריו, ונפלה בהם קטגוריא ולא מצאו די באור נכון.
3
ד׳אכן גם לשונו הקדוש היה מובן רק לתלמידו כי קצר מאד בלשונו, אשר במשך זמן מועט שהיה האר"י ז"ל ביחד עם תלמידו רבינו חיים זללה"ה מסר לו כל הסודות, כמו שנזכר בשבחי האר"י ז"ל שלא למד עמו רק זמן מועט, אשר באם לפרש דבריו הקדושים בלשון המובן לכל אדם, היה צריך להאריך בדבר אחד זמן רב, וגם לא היה אז הזמן שיתגלו דבריו הקדושים שיוכל כל דורש להבינם. וכמו שכתב רבינו חיים זללה"ה בעצמו, שאמר לו רבינו האר"י ז"ל, כי בדורות האחרונים יתגלו דבריו וכל דורשיו יוכלו להבינם ויעסקו בהם, ולכן כל העוסקים הקדושים ודורשים דבריו בכל לב, ורוצים לבנות בנין על יסוד דבריו הקדושים יקשה עליו ההבנה, כי כמה כנויים הם לדבר אחד וכמה דברים יתכנו בכנויים הרבה, עד שהקורא בהם בלא הבנת תוכן הענין בפנימיות, ימצא לדעתו כמה סתירות. ובפרט אם ירצה לחדש לדעתו על יסודות האר"י זללה"ה, אם יבא לידי עיון תורה, ימצא הפכים וסתירות ואם ישנה להורות מתוך משנתו ובא רעהו וחקרו וימצא קושיות וסתירות ופרכות, וכל זה מקוצר ההבנה בדבריו הקדושים. ודרך משל אם יבא לקדושת שבת וירצה לדרוש בעונג שבת, ויחפש לו כנויים המרמזים לו ימצא כנויים בדרכי אהבה וחסד, אכן גם כשידרוש למצא במצות השבת כל הדברים הנאסרים במלאכת שבת, ימצא שהם ממדת היראה והפחד והגבורה. וכן אם יכין לבו לדרוש ימצא שכל המדות נכללים במצות יום השבת, וא"כ לא ימצא דרך סלולה אנה לדרוש דרישתו ואנה לבקש בקשתו. ועיין בזה"ק ויקהל (דף רו.) שכל המדות נכלים בשבת. והנה החלו לפרש דבריו הקדושים בהרבה מדינות, כל מדינה ומדינה ככתבה וכהגיונה. במדינת איטליא החלו להעתיק דבריו ללשון המחקר כמו שביאר הרב החכם ר' אברהם אירירה בספר בית אלהים ושער השמים שנתחבר ונדפס תחלה בלשון איטלקית, והעתיקם הרב הר"י אבוהב זלה"ה ללשון הקודש. ובמדינת אשכנז לקחו להם דרך אחרת בביאור דבריו, כמו שנראה מהספרים שנתחברו במדינת אשכנז שהוסיפו בכנויים והשערות ודרושים בנוים על השערותיהם. ובמדינת תימן וארץ ישראל בחרו להם לשון קבלת האר"י ז"ל, והרבה ממדינת אשכנז נפלה בהם קטוגריא, זה יאמר על חברו כי יקצץ בנטיעות, ורעו יאמר עליו כי לא בא אף לשערי הגן. וגם מכל אלה מפרשי דבריו לא מצאנו די ביאור נכון:
4