שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה כ״הSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 25
א׳אחר הסתלקות הבעש"ט, הקשיבו תלמידיו לקח, מהמגיד ממעזריטש זי"ע. אך מדבריהם הקדושים לא זכינו אלא למעט מזעיר.
1
ב׳והגדול שבכולם הוא הרב הקדוש גאון ישראל הרב המגיד ממעזריטש הנקרא רבינו ר' בער זלה"ה, אשר כל גדולי תלמידי רבינו ישראל בעל השם טוב זלה"ה אחר הסתלקותו הקשיבו לקח מרבינו דוב בער זלה"ה. וגדולי תלמידי רבינו דוב בער זללה"ה, הרב הגדול והקדוש רבי מנחם מענדל מויטעפסק (אשר אחר הסתלקות רבינו דוב זללה"ה היה הגאון הקדוש ר' שניאור זלמן תלמידו), והרב הגדול והקדוש רבינו אלימלך זללה"ה ואחיו ר' זישא זללה"ה, והרב הגאון הקדוש רבינו לוי יצחק זללה"ה מברדיטשוב, והרב הגדול והקדוש רבינו יצחק זללה"ה מלובלין, והרב הגאון קדוש ה' מכובד רבינו ישראל זללה"ה מקאזניץ, והרב הגאון הקדוש רבי שניאור זלמן זללה"ה מלאדי, והרב הצדיק הקדוש רבי חיים חייקא זללה"ה מאמדור, והאחים הגאונים המפורסמים זללה"ה רבינו שמואל שמעלקי מניקלשבורג ואחיו הגאון בעל הפלאה ז"ל רבינו פנחס זללה"ה, ועוד כמה צדיקים קדושים זי"ע ועל כל ישראל אמן:
2
ג׳אכן גם מדבריהם הקדושים, לא זכינו ללמוד מהם רק מעט מזעיר, כי דבריהם לא נכתבו בספר מיוחד. שדברי רבינו ישראל בעל השם, לא נכתבו מאומה בספר, כי כמעט כל תלמידיו היו גאונים וקדושים וכל אחד כשמעו דברי רבו זללה"ה הוסיף ללמוד בו דעת, ובזה עסק כל אחד כפי תכונת נפשו ורוחו, ומגודל קדושתם והתמדת עסקתם בתורה ועבודה לא היה להם פנאי לסדר רובי תורת רבם ולחקקם בספר. אך גם מעט מן המעט אשר נמצא בידינו, כמלקט שבלים שנתלקטו מתוך דברי תלמידיו, נכתרו בכתר השם הטוב. וממה שנמצא מהם דברים מפוזרים, גם זה המעט הוא לנו לפתח עינים לכנוס לחדרי הקדושה. וכן גם מרבינו הגאון הקדוש רבינו דוב בער ממעזריטש זללה"ה, לא נכתבו רובי תורתו, שאף שרוב גדולי תלמידי רבנו ישראל בעל השם זללה"ה למדו אצלו, וגם הוסיף תלמידים כנסת גדולה וקדושה. אכן לא האריך שנים רבות אחר רבו זללה"ה, כי כבר היה זקן בבואו ללמוד אצל רבו זללה"ה, אך רק מעט נרשם ממנו לזכרון דברים גבוהים ורמים חוצבים להבות אש ועמוקים מאד מי ימצאם.
3
ד׳תלמידי הרב המגיד נפוצו בכל תפוצות ישראל, ולקחו להם דרכים בעבודת ה' כל אחד כפי בחינתו. ויש מהם שכפי שרשם ומקומם כיסו הדברים, פן יהרסו, ומצאו מנגדיהם לפרש דבריהם שלא לאמיתם וגלו למקום מים הרעים.
4
ה׳ותלמידיו הרבים אשר העמיד היו גאוני ארץ וקדושיה, בכל תפוצות ישראל הנודעים לדורשי ה', והם כלם ידעו את ה' ותורתו בדרך האמת לאמתה, כי כלם קדושים. אכן הם לקחו להם דרכים בתורת ה' כל אחד כפי בחינתו, כן שם זה לעיקר ושורש בלמודו בלמדו לתלמידיו. יש לקחו להם דרך עבודה מתוך התורה בהתלהבות עצומה והתבטלות במציאות והתעצמות בתפלה, וכן למדו לתלמידהם דרכי ה' בעניניהם. ויש שבחרו להם דרך התורה לפרשה לטובה מתוך אהבת ישראל להמשיך להם שפע ברכה, ובגודל אהבתם לישראל גברו חיל לאחד לבבות ישראל ולהטיף עליהם בדברים המושכים לבבות, להטותם ללכת בדרכי ה', ולזה שמו שרש ויסוד בלמודם. ויש אשר הכינו לבבם לדרוש ולהעטיף דברי התורה ברמזים וגימטריאות וראשי תבות ולהוציא שמות רמוזים בכתובים. וכן גם יש מהם שלמדו התורה בלשון סתר. ואף כי היו מתלמידי רבותיהם, אשר כל עיקר מגמתם לפרש ולבאר לקרב פירוש התורה לגבול תפיסת השגת האדם. אכן הם כפי שורש נשמתם גם מקומם אשר הרבו שם תלמידים הרבה, לא נשאו לפרש הדברים בלשון גלוי ומיראתם פן יהרסו. ואף כי הרבו לספר ולבאר לפי דרכם בקודש, אכן מחסרון הבנה בדבריהם, יען הם מעוטפים במעטפות תעלומה ולשון נסתר, לכן מצאו מנגדיהם מקום לפרש דבריהם שלא לאמתם. שבמה שהרבו לקבוע אמונה בלבות ישראל שמלא כל הארץ כבוד ה' והביאו לשון תורת ה' תמימה כבזה"ק בכמה מקומות, שהקב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, מצאו מנגדיהם מקום צר ואפל לפרש דבריו שהוא ח"ו על דעת אמונה בהשגחה שהביא הרמב"ם ז"ל במורה (פרק ע"ג מראשון) דעת קצת המעתוזלה, שהקיום וההעדר הם מקרים נבראים בכל רגע, ועיי"ש בסוף הקדמה הששית שסותר שם דבריהם, אשר לדעה זאת לא יתחייב ממנה שום עבודה ותפלה. אכן באמת לא כן כוונתו ח"ו וכל הרואה ומביט יראה, כי לא זה הדרך אשר דרך בה גאון ישראל וקדושו ורק שגלו הדברים למקום מים הרעים ושתו גם לעו אנשי המקום ההוא. וגם דברי מנגדיהם תפלים הם כריר חלמות, באמרם כי אין לעובד ה' לחשוב כלל במחשבתו שהשי"ת ממלא כל עלמין רק סובב כל עלמין וזה הוא ממש דיעה הנזכרת בשלהי מנחות (דף קי.) דקראן ליה אלהא דאלהיא. וזה ממש היפוך דעת תורתנו הקדושה, כמו שכתוב לדעת כי אני ה' מקדשכם, אך גם עליהם לא אטה קו חשד כי האמינו כזאת רק מפני קוצר הבנה ביסודי הדברים, ורצו להעטיף דבריהם במעטפות לשון אשר הוא מוזר להם, ודומים דבריהם כלובש בגד צר מכל עבריו אשר לא יכיל גו האדם, וכן יציר המעטפה על הגיון לבם אשר לא יוכלו להוציא על שפתותיהם:
5
ו׳רבינו החוזה מלובלין תלמיד המגיד זי"ע, הקשיב לקח גם מרבנו ר"א מליזענסק זי"ע והעמיד תלמידים קדושים, ומובחר התלמידים הוא רבינו ר"ב מפרשיסחא ששימש גדולי עולם והעמיד תלמידים הרבה. אך גם מדבריו לא זכינו לשבוע רק כטיפה מן הים, שמרביתם נשכחו.
6
ז׳ורבינו רבי יצחק מלובלין אחר שקבל מרבנו רבי דוב בער זללה"ה איזה שנים, הקשיב לקח גם מרבינו אלימלך מליזענסק זללה"ה וגם נהג נשיאותו בלובלין. והוא העמיד תלמידים הרבה צדיקים קדושים מפורסמים, וגם הרב הגדול והקדוש היהודי זללה"ה מפרשיסחא היה מגדולי תלמידיו, אך שנסתלק בחיי רבו ונתבקש בישיבה של מעלה קודם רבינו מלובלין:
7
ח׳ומובחר תלמידיו אשר מלא אחרי רבינו מלובלין היה רבינו שמחה בונם מפרשיסחא זללה"ה. הוא היה גבר חכם בעוז, גדול בתורה ויראת שמים, והוא הגבר הוקם עולה של תורה. בילדותו שמש את גאוני ארץ בתורה וחיבבו אותו עד לאחת וסמכו את ידיהם עליו בנגלות, ואח"כ התחיל לשמש גדולים וקדושים אשר בארץ המה, ותהי ראשית שימושו את הרב הקדוש רבי משה אריה ליב זללה"ה מסאסוב וגם את הרב הגאון המגיד מקאזניץ והרב הקדוש ר' דוד מלעלוב והרב הקדוש היהודי מפרשיסחא זללה"ה. ויסוד שמושו היה את הרב הקדוש מלובלין, והוא חיבבו מאד מאד והרבה למד עמו ביחוד ומסר לו סתרי התורה, והוא קבל תרומת מדותיהם של הצדיקים הקדושים זללה"ה, והוא הרביץ תורה לרבים תלמידים הרבה דורשי ה' מקשיבים לקולו, וחזרו ושננו על דברי תורתו תמיד, ושקדו תמיד בדברי תורתו להוסיף לקח. והרבה תלמידים חכמים אשר כמעט רובם ככולם נתברכו בברכת התורה, ומהם יצאו טעונים ברכת התורה גם ללמד תורה לרבים. אכן גם מדבריו הקדושים לא זכינו לשבוע, כי ממרבית דברי תורתו לא הגיע אצלנו רק כטפה מן הים, כי לא שמו לב לסדר דבריו בסדר וגם מרביתם נשכחו. אך גם שרידי אמרותיו הקדושים לוקחי נפש, וגם תלמידיו הגדולים לא שמו לב לסדר דבריו. ובכלל מכל קדושי ארץ אשר מפיהם אנו חיין לא זכינו שיתחבר מהם ספרים כוללים, שיכללו כל הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:
8