שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה ג׳Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 3
א׳מבאר, הענין של תורה ועבודה שמצינו קודם מתן תורה.
1
ב׳ואף שמיום שברא הקב"ה אדם על הארץ התחיל להאיר לו דברי תורה, דבאורייתא ברא קב"ה עלמא, והאיר לו לדעת שנברא בדברי תורה, וזה הוא שרש חייו, כדאיתא בזה"ק (בראשית לז:) ואמר רבי אבא ספר ודאי נחתי ליה לאדה"ר וביה הוה ידע חכמתא עלאה וספרא דא מטא לבני אלהין חכימי דרא ומאן דזכי לאשגחא ביה ידע ביה חכמא עלאה ומשגיחין ביה וידעין ביה וכו' וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם. ושם (בדף נה:) והא אוקימנא דכר הוה אדם בגנתא דעדן נחית ליה קוב"ה ספרא על ידא דרזיאל מלאכא קדישא ממנא על רזי עלאין קדישין, וביה גלופין גלופי עלאין וחכמה קדישא ושבעין ותרין זינין דחכמתא הוו מתפרשין לשית מאה ושבעין גליפין דרזי עלאי וכו' ואנח ליה לשת בריה וכן לכל אינון תולדות עד דמטו לאברהם, וביה הוה ידע לאסתכלא ביקרא דמאריה. והא אתמר. וכן לחנוך אתיהיב ליה ספרא ואסתכל מניה ביקרא עלאה. ושם (דף נח:) ת"ח כיון דאתיליד נח חמא עובדיהון דבני נשא דאנון חטאן קמי קוב"ה והוה גניז גרמיה ואשתדל בפולחנא דמאריה וכו' וכי תימא במה אשתדל בההוא ספרא דאדם וספרא דחנוך והוה אשתדל בהו למפלח למאריה. ובזה"ק (נח עב:) ר' שמעון אמר אלו הוינא שכיח בעלמא כד יהיב קוב"ה ספרא דחנוך בעלמא וספרא דאדם אתקיפנא דלא ישתכחון ביני אנשא וכו':
2
ג׳ובזה"ק (יתרו ע.) אמר ר' שמעון ארימית ידי בצלו למאן דברא עלמא דאע"ג דבהאי קרא גלו קדמאי סתימין עלאין, אית לאסתכלא ולעיינא ברזין דספרא דאדם קדמאה דמתמן אתמשכא ספרא גניזא דשלמה מלכא. וכן מצינו שהיה בית המדרש של שם ועבר (בראשית כה) ותלד לדרוש את ה' ובמדרש רבה (סג) שהלכה לבית מדרשו של שם ועבר ובמגילה (דף יז.) שהיה יעקב נטמן בבית עבר:
3
ד׳וכן נמצאו כמה בריתות שהיו מקובלים אצל חכמינו ז"ל. ספר רזיאל שהוא מקובל שהוא ספרא דאדם קדמאה, וספרא דחנוך, ובאמת נמצאו בספר רזיאל שבידינו שנוסף בו הרבה ענינים מלוקטים מהתנאים מאותיות דר"ע ופרקי דר"א ומכתבי יד הגאונים, ועוד נוסף בו כמה ענינים, מכל מי שהיה בידו הספר הזה. כמו שנמצא בהרבה ספרים ישנים, שכל מי שהיה הספר תחת ידו הוסיף בו, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. ובודאי היו בו הרבה מיסודי הספרים שלא הגיע לידינו. וכמו שנראה מספר יצירה לאברהם אבינו ע"ה שיש בידינו חמשה פרקים. וכדאיתא בספר מגן אבות להגאון ר' שמעון בר צמח ז"ל הוא בעל התשב"ץ בהקדמתו לספר הנ"ל על מאמר רבותינו במסכת ע"ז (דף יד:) ע"ז דאברהם אבינו ת' פרקי הוה ואנן חמשה אית לן, היינו שנשאר לנו מזה בספר יצירה, שהוא חמש פרקים שפרק הששי נכלל עם החמישי. וכמו שמבאר שם שכל אלו היה הרחקת הגשמיות, שכל הכחות הם סבות נבראות, ובאר אותם שלא יטעו אחריהם בני האדם שהם אלהות, והנשאר בידינו הוא ספר יצירה. שזה הוא שצריך האדם לדעת לעבוד בזה את הש"י. והוא בירר עבודות הקדושות מהפסולות, וכמו דאיתא בספר יצירה (פרק א) הבן בחכמה וחכם בבינה והעמד דבר על בוריו והושב יוצר על מכונו:
4