שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה ל״אSha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 31

א׳רבינו מרדכי יוסף היה הפותח שער ללמד דברים הרמים, ולהראות איך שכל התורה שייך לכל פרט נפש. והיה מקובל קבלה ברורה אשר קבלו רועי החסידות, הכל מבואר בספר זה.

ב׳והוא היה הראשון, אשר פתח את השער, והחל ליסד ולקבוע ביסודי קבלה האמתית, וללמד איך כל דברי תורה הנראים על הלבוש גבוהים ורמים ונפלאים מגבול תפיסת האדם שאין שום דברי תורה שאינם שייכים לכל פרט נפש, וקבע בה מסמרות כמסמרות נטועים מטעים העושים פרי למעלה ושורש למטה, הידועים והנודעים נגלים ונראים על כנסיתנו הקדושה, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו. אוהבי ה' ותורתו ועוסקים בתורה ומכבדים את התורה ושומרים מצותיה ועושים סיג לתורה. והוא היה מקובל קבלה אמתית ביסוד אמונת הש"י אשר קבלו ויסדו לנו רועי החסידים באמונתם, כמבואר לפנינו בפתח השער לבית יעקב, וקבלה בסודות התורה המבוארים בספר הזה, והרבה אשר לא יכלו לבא בביאור גלוי רמוזים ברמזים עמוקים, ועוד לאלוה מלין שנמסרו רק מפה לאוזן המקובלים לכנסיתנו כל אחד לפי ערכו:

ג׳אחר פטירתו מילא אחריו רבינו יעקב מאיזביצא, והוא הרחיב השער שפתח הרמ"י זי"ע, כפתחו של היכל. וכל התורה והחכמה היו פתוחים לפניו ופירשם, ועשה דרך כבושה לפני דורשי תורה ע"ד האמת. הרבה ענינים נכתבו בבית יעקב, אך לא נכתב אף אחד מאלף מחידושיו.

ד׳אכן כל ימיו היו ימי צער וטורד, ומעטים היו רק שלש עשרה שנה, וגם היה חלש מאד לא ראה טובה נרדף בלי חשך מכמה עברים, נפטר בשם טוב בשנת תרי"ד בשבעה בחודש טבת מנוחתו כבוד בעיר איזביצא. וברוך ה' אשר לא עזבנו, ואין צדיק נפטר מן העולם עד שמניח צדיק כיוצא בו. ומילא אחריו כבוד אאמו"ר הרב הגאון הקדוש רבי יעקב זלל"ה, וכל תלמידי אאזמו"ר זללה"ה שנפשם חפצה בתורת אמת, למדו אצל אאמו"ר זללה"ה, והוא הרחיב השער הגדול אשר פתח אאזמו"ר זללה"ה, והרחיבו כפתחו של היכל וכפתחו של אולם. הוא היה גבר חכם בעוז חד השכל בעומק הלכה ובקי בש"ס בבלי וירושלמי ומדרש וספרא וספרי וכתבי האר"י ז"ל היו פתוחים לפניו, ופירש אותם בפירוש מספיק וברור, עד שפתחם לפני כל באי שעריהם ללמוד. וחדות שכלו בהלכה היה בעומק נפלא וישרות עצום, ובכל הלכה גילה עומק ההלכה וצורתא דשמעתתא על ברור. ואוכל להעיד באמונה, כי בכל מקום אשר לא נמצא פירוש שמספיק לבירור צורתא דשמעתתא ובשאלו אותו לא גמגם בלשונו אפילו רגע, ורק תיכף ומיד הראה מקומו בש"ס בבלי או בירושלמי ובספרא וספרי, ולא ראיתי שכל ישר כמוהו להבין בעומק צורתא דשמעתתא כמוהו. והרבה ענינים הנם בכתובים אצלנו על כמה ענינים וסוגיות אך לא נכתב אף אחד מן אלף מחידושיו, והרבה ענינים נכללים בחידושינו. ונעשה כמעין המתגבר, ובכל יום הוסיף חכמה ודעת הן בנגלה והן בנסתר על דרך האמת, כאשר כל רואיו ידעו וראו. ובדברי תורה על דרך האמת, הרחיב ביאור רחב, ופירוש המספיק לבאר כל סתום ולפתוח כל עמוק, ועשה דרך כבושה לפני כל דורש תורה על דרך האמת. ובכללם נתבארו הרבה מאמרי זוהר הקדוש הסתומים, ודברי האר"י ז"ל שהיו חתומים בחכמה עמוקה ובינה נפלאה, כאשר כל רואה בספר הזה יראה ויבין:

ה׳בכתובים אתנו הרבה על טעמי המצוות וסדר תפלות ומועדים ודברי חז"ל, זוהר ותיקונים. אך רובי תורתו לא סודרו כי לא כתבם, רק מעט אשר צווני לכתוב, וכתבתי בסוף ימיו מפיו ביאור על עץ חיים ועוד ענינים הרבה, ונפטר בשם טוב.

ו׳והנה בכתובים אתנו הרבה כתבים על כל התורה שמהם יצאו ספרים שלמים. טעמי המצות כמעט על כל המצוות בשרשם. וסדר תפלה על כל סדר התפלה. ומחזור השנה על כל המועדים ושבת וראשי חדשים ותעניתים וכל ימי מועדי נסים ומאורעות וערך הכנויים ממקראות ודברי חז"ל וזוהר הקדוש ותיקונים. וכתבי האר"י ז"ל עץ ופרי וענפים, חיים הם למוצאיהם, ונתבארו בהם די ביאור לכל באי שעריהם, ונפטר בשם טוב בשנת תרל"ח ביום תבר מגל ט"ו מנחם אב. מנוחתו כבוד בעיר ראטניצא כשנסע לעיר דרוזגעניק להתרפא:

ז׳אכן רובי דברי תורתו, לא היו מסודרים, כי לא כתבם בעצמו ורק מעט אשר צוה עלי לכתוב נכתב בסדר, והוא רק מעט מן המעט. כי בשנים הראשונות לא רצה להפריעני מלמוד הלכה, וכן אמר לי אם אומר לך דבר אחד לאמתו לא תרצה לעסוק עוד בהלכה, כי תראה שדברי תורה כפשוטם הם רק לבוש והפנימיות הוא הנשמה. עסוק תחלה בהלכה עד שתדע מעט מעט, כי גם בהלכה נמצא פנימיות, ואז תוכל לעסוק בשניהם בחביבות. ובסוף ימיו כתבתי מפיו ביאור על ספר עץ החיים, ויש תחת ידי מסודר על איזה פרקים יותר משני מאות דפים, וגם על כמה ענינים מפוזרים הרבה מאות דפים, וכמה ענינים מבוארים בביאור פירוש התורה:

ח׳הנה יצא חיבור הכולל, בית יעקב אשר יפתח השער ללמד דעת ובינה להבין סודות התורה, ומוסר השכל לישר הלב ויסודי טעמי המצוות, וללמד איך הד"ת וכל המאורעות הנזכרים בתורה הכל שייך לכל פרט בכל זמן, למלאות חסרונו אשר נולד בה.

ט׳והנה בזה יצא ראשונה, חיבור כולל ושלם בביאור דברי התורה הקדושה, אשר יפתח השער הסגור מדברי קדמונינו, אשר רחוק היה דבריהם מגבול תפיסת האדם. עתה בזה יפתח, שיתקרבו דברי התורה לגבול השגת האדם, וילמד דעת ובינה להבין עמקי סודות התורה ודרך אמונה שלימה, בלי שום ספיקות בהנהגה והשגחה. ומוסר השכל לישר לבבות בני ישראל ומדות טובות וסדר תפלה וסדר קדושת הזמנים ויסודי טעמי מצות וביאור התורה שבכתב ושבעל פה בפרד"ס. ואיך כל דברי תורה שייכים לכל אדם, וכל המאורעות הנזכרים בתורה, הם שייכים לכל אדם ועוברים על כל נפש, וממנה יקח לעבוד את ה' לכלכל דבריו במשפט, בכל תקופה וזמן מראשית ימי חייו, משבא לכלל דעת להתנהל על מי מעינות התורה היוצאים מבית ה', עד אשר ישאב מי ישע להושיע לשורש נפשו, אף למלאות חסרון מקורו אשר עליו פושע מבטן נקרא. והיה כעץ שתול על פלגי מים ועל יובל ישלח שרשיו, וירעה אמונה איך יחזק לבבו ויאמץ בה, וייחל לו וידע דעת איך ישים נפשו בכפו להתפלל לה' ואיך יבטח בה' עדי עד:

י׳ברוך ה' שזיכני להעתיק ולרשום דברים הקדושים מאאמו"ר הרב הגאון הקדוש זללה"ה, וזכני ה' לגמור העתקת דברי אבותי הקדושים וזכותם יעמוד לי ולזרעי ולזרע זרעי עד עולם. גרשון חנוך העניך בהרב הגאון הקדוש כבוד קדושת מרן מורנו רבי יעקב זללה"ה בן הרב הגאון הקדוש מורנו ורבנו מרדכי יוסף זללה"ה. בהרב החריף הצדיק החסיד כקש"ת מו"ה יעקב זללה"ה מטאמשוב. בהרב מו"ה מרדכי ז"ל מסקאל בן הרב המפורסם מו"ה יצחק מלובלין זללה"ה הנקרא ר' יצחק איש מופת. בן הרב הגאון מו"ה יהושע העשיל הגדול האבד"ק טארניפאל בן הרב הגאון מו"ה צבי הירש זללה"ה אבד"ק לבוב בן הרב הגאון מו"ה זכריה מענדיל הנקרא זכריה הנביא בן הרב הגאון מו"ה משה אבד"ק חעלמא בן הרב הגאון הגדול מו"ה מאיר אבד"ק בריסק בהגאון השר מו"ה שאול וואהל בן הרב הגאון מהר"ם פאדווא. כן גם הגאונים מהרש"ל והרמ"א זקני הם ומשפחתנו מיוחסת מגזע רש"י עד התנא רבי יוחנן הסנדלר ור"ג הזקן ומזרעא דדוד קאתינא:

י״אוקראתי שם הספר הזה בית יעקב, על שם מה דאיתא במס' פסחים (פח.) וא"ר אלעזר מאי דכתיב (ישעיה ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו'. אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק, אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כ״ב:י״ד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (שם כד.) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (שם כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל:

י״בוהנני בזה להודיע בפתיחת השער לבית יעקב יסוד אמונת ה' המקובלה אצלנו סלת מנופה בחלק אלוה, אשר מצאו הורינו ומורינו ואשר יסדו הרועים חסידים באמונתם ויראת חטאם הקודמת לחכמתם ועומק בינתם, אשר צרפו וזקקו והגו כל הסיגים עד אשר יצא לצורף כלי המקדש אשר אוצר ה' יבואו הוא אוצר יראת ה':